מחבר: pokertown

אם היינו יכולים לשחק פוקר כשאנחנו יודעים בוודאות מה הקלפים שיש ליריב, אז היינו בלתי מנוצחים והמשחק היה הופך לקל יותר באופן משמעותי. ברור שלצערנו זה לא המצב, אבל יש דברים שניתן לעשות כדי להתקרב למטרה הזאת. רובכם כנראה חושבים על קריאה של שפת גוף. בעוד שזה תחום חשוב, לא על זה נדבר במאמר הזה. למי שבכל זאת מעוניין לקרוא על שפת גוף, כתבנו פוסט אחר בנושא הזה .

אז מה אפשר לעשות חוץ מלקרוא שפת גוף? אילו עוד רמזים עומדים מולנו שיכולים לעזור לנו לגלות מה הקלפים שיש ליריב ביד? תמשיכו לקרוא ותגלו:

1. מה הסגנון של היריב שמולי? אילו ידיים ראיתי אותו משחק בעבר?

האם מי שמשחק מולי ידוע בכך שהוא אוהב לשחק כמה שיותר ידיים ונכנס פחות או יותר עם כל יד? או שלרוב מדובר על שחקן שאוהב לחכות שיקבל יד טובה? אלו שאלות שאתם חייבים לשאול את עצמכם בכל פעם שאתם משחקים פוקר אל מול כל יריב.

ככל שתדעו יותר על סגנון המשחק של היריב שלכם ותדעו עם אילו ידיים הוא נוטה לשחק, ככה יהיה לכם קל יותר להצליח לקרוא אותו אפילו בלי ידיעת דבר על שפת גוף. התייחסנו לזה בעבר כבר בפוסט איך לנצח בפוקר, שמסביר עוד על עקרונות בסיסיים שישפרו משמעותית את יכולות המשחק שלכם.

2. מה הידיים שיכולות להיות לו בהתחשב בפעולות שהוא ביצע לפני הפלופ, בפלופ עצמו, בטרן ובריבר?

השאלה הבאה שאתם צריכים לשאול את עצמכם כדי להבין בצורה טובה יותר מה היד שיש ליריב שלכם היא: בכל סבבי ההימורים הקודמים, האם היריב שלי עשה צ'ק, הימר בעצמו, או העלה הימור קודם שלי? חשוב גם להסתכל על הסבבים כמכלול. האם הוא העלה בפלופ ועשה צ'ק בטרן, או אולי להיפך? האם הוא העלה בכל הסיבובים שהיו עד עכשיו? לדוגמה, העלאה לפני הפלופ מייצגת באחוז מאוד גבוה מהמקרים שלשחקן יש יד שהוא מרוצה ממנה.

ככל שתזכרו בצורה טובה יותר איזה פעולות עשה השחקן בכל סבב ותבינו איך לקשר את זה עם הקלפים שיש על השולחן, תוכלו להבין בצורה טובה יותר איזה יד סביר שיש לו בהתאם למצב הקלפים ולצורה שבה הוא שיחק.

3. איך המיקום שלו בשולחן משפיע על הידיים שהוא ישחק?

כבר דיברנו בעבר בפוסטים שונים על חשיבות המיקום שלנו ושל היריבים שלנו בקבלת החלטות בפוקר, אבל גם בשביל ניתוח הסיטואציה והסקת מסקנות לגבי היד שיש ליריב שלנו, למיקום יש חשיבות גדולה.

שחקן שנמצא בסמול בליינד ומדבר ראשון למשל, לרוב ירצה להכנס עם ידיים חזקות יחסית. לעומת זאת, בעמדת הדילר אנחנו יכולים לראות את כל מי שלפנינו מבצע פעולה. זה נותן לנו הרבה מידע ושם אותנו בעמדת יתרון.

לכן, ככל שאנחנו בעמדה מאוחרת יותר, נוכל להרשות לעצמנו להכנס עם ידיים יותר חלשות. מה שאומר, שגם היריבים שלנו ירצו לפעול לרוב בצורה דומה ולכן מי שמדבר ראשון(סמול בליינד) לרוב ייכנס עם טווח ידיים שהוא הרבה יותר מצומצם. לעומת אם היריב יהיה בעמדת הדילר, נצטרך לקחת בחשבון הרבה יותר ידיים שונות שאיתן היריב שלנו היה יכול להיכנס.

4. מה הוא יודע עלי? אילו ידיים חשפתי במהלך המשחק?

אז אחרי שדיברנו קצת על שאלות ודברים שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו לגבי מידע על היריבים שלנו, הגיע זמן לשאול את עצמנו איזה מידע היריבים שלנו יודעים עלינו.

איך הסגנון משחק שלכם נתפס בשולחן על ידם? האם אתם ידועים כשחקנים אגרסיביים? כאלו שמבלפים? אם לדוגמה בילפתם מספר פעמים, אבל בכל פעם השחקנים שנגדכם פרשו, אז אנשים לא בהכרח יחשבו שאתם נוטים לבלף. אם לעומת זאת תפסו אתכם במספר בלופים, אז יהיה לכם יותר קשה לבלף בעתיד, אבל כשכן תקבלו יד טובה ותחליטו להעלות, אנשים יכולים לחשוב שגם אז אתם מבלפים.

בעצם, אתם צריכים לקחת בחשבון שהפעולות של השחקנים שלכם יהיו תלויות גם בהתאם למה שהם חושבים עליכם ולדמות שהם תופסים ממכם בשולחן הפוקר. לכן, כשאתם מנתחים את ההתנהגות שלהם ומנסים להבין איזה יד יש להם, חשוב מאוד לקחת את זה בחשבון.

5. איך נוכחות של שחקנים אחרים יכולה להשפיע על היריבים שלכם?

כמות השחקנים ביד הנוכחית היא גם פאקטור חשוב שהולך להשפיע על ההתנהגות של היריבים שלכם ולכן חשוב מאוד לקחת את זה בחשבון. אם ביד יש הרבה שחקנים שעוד לא פרשו, אז יש סיכוי קטן יותר שמישהו מהם ירצה לנסות לבלף, או להשוות העלאה עם יד חלשה. לעומת זאת, אם נשארתם רק אתם ויריב אחד, אז אתם צריכים שהיד שלכם תהיה מסוגלת לנצח שחקן אחד בלבד, מה שמגדיל את טווח הידיים שאתם וכנראה גם היריב שלכם תרצו לשחק בהן.

6. מה גודל הערימה שלו? האם הוא צ'יפ לידר או שאולי כמעט ונגמר לו הכסף?

לצערי, המון שחקנים עדיין שוכחים להתייחס לגודל הערימה שיש ליריבים שלהם וחבל! שחקנים עם ערימה גדולה יכולים להרשות לעצמם לשחק יותר ידיים. הם גם יכולים להרשות לעצמם להיות בריונים ולבצע יותר העלאות לפני הפלופ, ולהכריח שחקנים אחרים לפרוש פשוט כי אין להם מספיק כסף לסכן. לעומת זאת, שחקן עם מעט כסף ירצה להכנס בעיקר עם ידיים חזקות שיאפשרו לו לסיים את הסבב כבר לפני הפלופ או בפלופ (כפי שהסברנו בפוסט הזה).

ככל שאתה מסוגל לשאול יותר שאלות טובות, וככל שאתה מסוגל לענות עליהן בצורה טובה יותר, כך גדל הסיכוי שלך להבין איזה יד מחזיק היריב. התשובות לא תמיד יהיו מדוייקות, אבל אם אתה מסוגל לתת הערכה כלשהי לכל אחת מהשאלות, אז כל ההערכות האלו ביחד מצמצמות בצורה די טובה את האפשרויות והידיים השונות שיכולות להיות ליריב שלך. ישנם מקרים שבהם שחקנים הצליחו לזהות בדיוק מה היד שיש ליריב. הנה סרטון של דניאל נגראנו מנחש מה הקלפים של היריבים שלו. הוא כנראה התבסס לא רק על השאלות הקודמות שציינו, אלא גם על שפת הגוף של היריב, אבל הרעיון ברור – הוא טוב, ויש לאן לשאוף.

הסיבה שדרך הקריאה הזאת עובדת היא שרוב השחקנים משחקים לפי היגיון מסויים. למרות זאת, קריאה של שחקנים זאת אומנות ואפשר להשתפר בזה ככל שמתאמנים יותר ויותר וללמוד עוד המון עקרונות חשובים אחרים שיעזרו לנו. ברוב המקרים, לא נגיע לרמה של דניאל נגרנו ונסתפק בצמצום של הידיים האפשריות של היריב לטווח מסוים, ולא ליד ספציפית. כמובן גם שהיריבים שלנו לא יעשו תמיד בדיוק את מה שאנחנו מצפים לו, ואפילו יפעלו באופן אקטיבי כדי לבלבל אותנו אז לא תמיד נצליח לנחשב נכון. לכן זה עניין של המון ניסוי וטעייה, תרגול והיכרות טובה של היריבים שלנו.

ועכשיו בואו ניישם ונראה יד לדוגמה

בואו נראה דוגמה מיד אמיתית שמאפשרת להדגים את הנקודות שהעלנו קודם. מדובר על יד בין מייק סקסטון (Mike Sexton, מימין בתמונה למטה) לבין פיל גורדון (Phil Gordon) שהתרחשה בעונות הראשונות של התכנית הטלוויזיה Poker After Dark. למי שלא מכיר, כל שבוע כולל טורניר של 6 שחקנים, שמתואר לאורך כמה פרקים, ופרק אחרון שמסכם הכל. בעונות החדשות נוספו גם פרקים נוספים, לדוגמה עם cash games. הרמה של השחקנים שם גבוהה, כך שניתן ללמוד הרבה מהתכנית הזאת.

פרטים טכניים

הבליינדים הם 150/300 דולר. הערימות של סקסטון וגורדון הן בערך 20,000 דולר, שזה בערך 70 ביג בליינדים. סקסטון בעמדת הדילר, וגורדון נמצא בביג בליינד. יש לנו כבר מידע בשביל לענות על חלק מהשאלות שהצפתי קודם. בשאלה 3 העליתי את נושא המיקום בשולחן. במקרה שלנו, סקסטון בעמדת הדילר שנותנת לו יתרון כי הוא יכול לראות מה שחקנים אחרים יעשו לפניו. זה אומר שהוא יכול להרחיב במעט את טווח הידיים שלו. גורדון נמצא בביג בליינד, מה שאומר שכבר יש לו כסף בקופה, אך הוא בעמדת חסרון בסיבובים הבאים כי הוא צריך לדבר ראשון. זה אומר שגם לו יש סיכוי להכנס עם טווח ידיים רחב יותר כי אם תהיה העלאה לפני הפלופ הוא יצטרך להשוות פחות, אך הטווח הזה מצטמצם קצת בגלל המיקום הגרוע בשולחן. גם הזכרתי את גודל הערימות של השחקנים. אלו לא ערימות מאוד גדולות ביחס לבליינדים, אבל הן עדיין מספיק גדולות כדי לאפשר תמרון עם ידיים שרוצות לראות כמה שיותר קלפים (לדוגמה 8-9 מאותו סוג).

עד עכשיו לא צמצמנו כל כך את טווח הידיים של השחקנים, וזה בסדר גמור. יתכן שהתשובה לאחת השאלות תהיה שהמידע הקיים לא עוזר בכלל, אבל חשוב שנהיה מודעים לזה.

השחקנים

מדובר על שחקנים מוכרים. הם גם הספיקו לשחק קצת בשולחן הנוכחי ביחד. הסגנון של שני השחקנים הוא מה שנקרא tight-aggressive. זה אומר שהם מנסים להכנס רק עם ידיים חזקות יחסית, ומהמרים באופן אגרסיבי כשהם בתוך היד. גורדון קצת פחות אדוק, ויכול לנסות לבצע איזה בלוף לפני הפלופ  עם יד חלשה יחסית בשביל לראות לאן זה יתקדם. הוא כבר הספיק לגנוב כמה קופות עם בלופים, אבל אף שחקן לא השווה כדי לראות את היד והוא לא שיחק כמות גבוהה של ידיים, לכן לא בטוח ששאר השחקנים חושדים בו. הידע הזה מאפשר לנו לענות על שאלה 1 ושאלה 4. אם אנחנו רואים שהשחקנים האלו נכנסים לפני הפלופ, כנראה שיש להם 2 קלפים לא רעים בכלל ביד. חשוב לזכור לקחת את כל המידע בחשבון. כמו שכתבתי קודם, המיקום שלהם וכמות הכסף יכולים להגדיל את טווח הידיים שלהם.

לפני הפלופ

כל השחקנים בין גורדון לסקסטון פורשים. סקסטון בעמדת הדילר מסתכל על היד שלו ורואה זוג מלכות ♥Q♦ Q. הוא מחליט להעלות ל-800 דולר. זאת העלאה קצת נמוכה, בערך 2.5 ביג בליינדים, אך עדיין הגיונית לחלוטין. אחריו יש רק שני שחקנים, כך שסיכוי טוב שיש לו את היד הטובה ביותר כרגע. הסמול בליינד פורש ואנו מגיעים לגורדון. אצל גורדון יש שני נסיכים, ♠J♦ J. עם יד כזאת אין סיכוי שהוא יפרוש. זה נכון שאנחנו יודעים שסקסטון משחק בעיקר ידיים טובות, אבל גורדון לא יכול להניח ישר שיש לסקסטון ביד זוג יותר גבוה מנסיכים. גורדון כן יכול להניח שההעלאה הזאת היא לא בלוף מוחלט, שכן הוא מכיר את הסגנון של סקסטון. בנוסף, ההעלאה יחסית נמוכה, כלומר נראה כאילו סקסטון לא מפחד שישוו לו.

שאלה למחשבה – האם גורדון צריך להעלות? זאת אפשרות הגיונית וזאת בהחלט לא טעות לעשות זאת. אחרי הפלופ גורדון בעמדה נחותה יותר וצריך לפעול ראשון. בנוסף, אם בפלופ יגיע קלף גבוה מנסיך, גורדון יהיה בבעיה כי זאת הנחה סבירה שלסקסטון יש מלכה, מלך או אס.לכן, לזכות בקופה כבר עכשיו זאת אפשרות טובה מבחינתו.למרות זאת, גורדון מחליט רק להשוות. למהלך כזה יש שני יתרונות:

1. הוא שומר על הקופה קטנה. היד של גורדון עדיין לא מספיק טובה בשביל להצדיק קופה גדולה. ככל שהקופה גדלה גם ההימורים גדלים, וגורדון לא רוצה לסכן כמות גדולה של כסף על זוג.
2. זה משאיר את סקסטון באפילה. גורדון נמצא בביג בליינד, ולכן יכול להשוות העלאה נמוכה כזאת עם כמעט כל יד. לסקסטון יהיה קשה מאוד להבין מה יש לגורדון במידה ורק ישווה

הקופה כרגע עומדת על 1750 דולר.

פלופ

בפלופ מגיעים ♠4 ♣A♣ K. גורדון פועל ראשון. זה כנראה אחד מהפלופים היותר גרועים מבחינתו עם זוג הנסיכים שלו. בהתחשב בסגנון המשחק של סקסטון, יש סיכוי טוב מאוד שהיה לו אס או מלך, מה ששם את גורדון בחסרון משמעותי. גורדון עושה צ'ק, שזה כנראה המהלך הכי הגיוני במצב הזה.

סקסטון נמצא באותה בעיה בדיוק. גם הוא לא מרוצה בכלל מהפלופ. טווח הידיים של גורדון יכול להיות רחב יותר, אך עדיין יש סיכוי סביר שיש לו מלך או אס. הוא מחליט לנצל את העמדה שלו בשביל להשיג עוד מידע לפני שהוא מהמר, וגם עושה צ'ק. הקופה נשארת על 1750 דולר.

טרן

הקלף הבא הוא ♣6. מבחינת גורדון מעט מאוד השתנה. עכשיו על הלוח יש 3 תלתנים, מה שרק מגדיל את טווח הידיים שהוא מפסיד להן. כן חשוב לשים לב שגורדון יודע שסקסטון שחקן אדוק. זה מקטין את הסיכוי שירצה להעלות עם יד כמו 8-9 תלתן. הצ'ק של סקסטון בסיבוב הקודם לא נתן לגורדון יותר מדי מידע. יתכן שלסקסטון יש אס והוא מנסה לטמון לגורדון מלכודת. גם הפעם, גורדון מחליט לעשות צ'ק.

מגיע תורו של סקסטון, וכבר יש לו יותר מידע. גורדון עשה צ'ק פעמיים. האם יתכן שהתלתן עזר לו? האס ומלך תלתן כבר על הלוח. בנוסף, להשוות עם קלפים כמו 8-9 תלתן עדיף בהרבה כשיש יותר שחקנים ביד כדי שמקרה של פגיעה הקופה תהיה גדולה. זה משאיר רק ידיים כמו 10-נסיך או נסיך-מלכה תלתן. זה אפשרי אך מאוד ספציפי. יתכן שלגורדון יש תלתן אחד, אולי אפילו יחסית גבוה, אבל השאלה האם לנסות למנוע ממנו קלף נוסף שווה את ההימור? סקסטון מחליט שלא, ויש לזה כמה סיבות טובות:

1. אם לגורדון יש אס או מלך, אז הוא ישווה, והקופה פשוט תגדל כשסקסטון עם היד החלשה.
2. אם גורדון מפסיד כי הוא השווה עם זוג נמוך יותר או פשוט קלפים נמוכים יותר, אז הוא כנראה לא ישווה להעלאה עכשיו, אבל אולי ישווה לה בריבר.

חלקכם בטח תוהים לגבי נקודה 2. למה שגורדון פתאום ירצה להשוות בריבר. אם ההעלאה של סקסטון תיתן לגורדון יחס קופה טוב, בנוסף לזה שסקסטון עשה צ'ק פעמיים, אז גורדון אולי יחשוב שסקסטון מבלף וישווה את ההימור. בטרן, גורדון יודע שאם ישווה הימור עכשיו, יש סיכוי טוב שיצטרך להתמודד עם הימור גדול יותר בריבר ולכן יעדיף לפרוש.

אם כך, סקסטון מחליט לעשות צ'ק שוב.

ריבר

הקלף הבא הוא ♦6. הקלף הזה לא משנה יותר מדי עבור אף אחד מהשחקנים. שניהם יכולים להניח שלשחקן השני אין ביד 6. גורדון משחק ראשון ולכן הוא בחסרון. במידה ויהמר, אז סקסטון בוודאי ישווה במידה ויש לו ביד מלך או אס. הוא אפילו עלול להעלות. במידה ולסקסטון יש יד חלשה יותר, יש סיכוי טוב שיחשוב שגורדון מבלף, ועדיין ישווה, מה שיתן לגורדון רווח קטן. אבל גורדון חייב לקחת בחשבון את כל האפשרויות. בגלל סגנון המשחק של סקסטון, הסיכוי שיש לו מלך או אס גדלים. בנוסף, סקסטון עלול להעלות בחזרה, ובמצב כזה לא בטוח שגורדון יוכלו להרשות לעצמו להשוות. גורדון מבין שכרגע היד שלו טובה רק בשביל להתמודד עם בלופים, ומחליט לעשות צ'ק.

מגיע תורו של סקסטון, ויש לו הרבה מידע.

1. גורדון השווה להעלאה לפני הפלופ. זה עדיין לא אומר יותר מדי כי סקסטון היה בעמדת הדילר, אז גורדון יודע שטווח הידיים של סקסטון התרחב. בנוסף, גורדון היה בביג בליינד ולכן היה צריך להשוות רק 500 דולר לקופה של 1250.
2. פלאש מאוד לא סביר פה. שני התלתנים הכי גבוהים נמצאים על השולחן, ולהשוות עם תלתנים נמוכים בעמדת חסרון זה מהלך לא טוב. בנוסף, גורדון לא העלה אפילו בריבר, ובעצם ויתר על האפשרות להרוויח כסף מהיד והעביר את השליטה לסקסטון.
3. האם יכול להיות לגורדון אס? אם לגורדון היה אס עם קלף גבוה, לדוגמה אס-מלך או אס-מלכה ויתכן שאפילו עם אס-נסיך, אז סיכוי שגורדון היה רוצה להעלות עוד לפני הפלופ. זה לא קרה, אז סיכוי טוב יותר שיש לו אס עם קלף נמוך. במצב כזה הגיוני שגורדון יעשה צ'ק בפלופ, שכן יש לו קיקר חלש. הצ'ק בטרן הגיוני מאותה סיבה, אך קצת פחות. גורדון יודע שיש לו יד טובה והיה רוצה לנסות להרוויח ממנה קצת. לבסוף, כמו עם הפלאש, אם לגורדון היה אס היינו מצפים שאחרי שני צ'קים מסקסטון, גורדון יעשה הימור כלשהו בריבר. לכן גם אס לא סביר
4. האם יכול להיות לו מלך? כן, אבל אין כל כך הרבה אפשרויות. בטוח אין לו אס-מלך או זוג מלכים ביד , מאותם שיקולים שכבר ראינו. מלך-מלכה פחות סביר כי לסקסטון יש שתי מלכות. מלך-נסיך ואפילו מלך-תשע ידיים יחסית סבירות, ויכולות להסביר את הפעולות של גורדון עד עכשיו, שכן אולי הוא פחד מהאס. כל יד נמוכה יותר ממלך-עשר כבר לא חזקה כל כך, ופחות מתאימה לשחקן אדוק כמו גורדון
5. האם יכול להיות לו זוג נמוך יותר ביד? בהחלט. כמעט כל הזוגות האפשריים (החל מ 5-5 ומעלה פחות או יותר) יכולים להצדיק את ההשוואה שביצע לפני הפלופ, ואת הצ'קים בשאר הסבבים, שכן הוא פחד מהאס והמלך. אין לו זוג רביעיות או שישיות ביד, שכן אז גורדון היה מנסה להרוויח יותר כסף ומעלה לפחות בריבר.

אם כך, הצלחנו לצמצם מאוד את טווח הידיים הסביר של גורדון. יכול להיות לו מלך-נסיך או מלך-עשר וזוגות נמוכים יותר ממלכות. סקסטון רואה שרוב הידיים הסבירות מפסידות לו. עכשיו נשאלת שאלה חשובה נוספת, עבור כל אחת מהאפשרויות, מה גורדון יעשה? האם גורדון ישווה להעלאה עם זוג נמוך? התשובה לכך היא כן, בתנאי שיחס הקופה יהיה מספיק טוב. בהתחשב בצורה שסקסטון שיחק, גורדון כנראה חושב עליו בדיוק אותו דבר, רק שלגורדון עוד אין את המידע על הריבר. במידה ויחסי הקופה טובים, אז גורדון גם ישווה עם מלך, אבל בגלל שיש יותר אפשרויות עבור זוגות.

סקסטון מחליט להעלות 700 דולר. גורדון כנראה מבין שהפסיד, אבל יחס הקופה שהוא מקבל די טוב, ויש סיכוי שלסקסטון יש זוג נמוך מנסיכים, ויתכן שהוא אפילו מבלף. גורדון מחליט להשוות, מהלך הגיוני לחלוטין.

השחקנים פותחים את הקלפים וסקסטון לוקח את הקופה.

סיכום

כמו שראיתם בדוגמה, ככל שהיד התקדמה סקסטון יכול היה לצמצם את טווח הידיים של גורדון. אפילו בסוף, סקסטון ידע שלגורדון יכולה להיות יד מנצחת, אבל היו יותר ידיים מפסידות ולכן החליט להמר.

טיפ חשוב שאני מתחרט שלא אמרו לי כשהסבירו לי את אותם עקרונות שאתם רואים פה. אל תשאלו את עצמכם "מה יכול להיות ליריב שלי?" זאת שאלה כללית מדי שעלולה לגרום לכם להתפזר. במקום זה, תנסו לעבור על הידיים הספציפיות כמו שעשיתי קודם. האם יכול להיות לו זוג ביד? האם יכולים להיות לו שני תלתנים? לכל שאלה כזאת, תחליטו האם הפעולות שהוא ביצע עד עכשיו מתאימות ליד.

אהבתם את הפוסט הזה ואתם רוצים ללמוד עוד על פוקר? תבקרו בדף הזה ותכירו את אחת מתכניות לימוד הפוקר הכי טובות שיש היום ואחד מהמקומות שאנחנו למדנו מהם איך לשחק פוקר כמו שצריך בעצמנו! 

במאמר הזה נדבר על קבלת ההחלטות בנוגע להימורים שאנחנו מבצעים. זה נושא גדול מאוד ואנחנו ניגע פה באחד מהאספקטים שלו. כשאנחנו מבצעים הימורים בשולחן הפוקר אנחנו צריכים לקחת בחשבון לא רק את הכוח של היד שלנו ביחס ליד של היריב אלא גם את גודל הקופה הכללית (הכסף שכבר הימרו באותה יד) ואת גודל הערימה שלנו ושל היריב. אני מניח פה שמושגים כמו יחס קופה כבר מוכרים לכם, ואתם מסוגלים לחשב פחות או יותר את הסיכוי שלכם לזכות במצבים שונים. במידה ולא, חשוב שקודם תקראו את המאמר הבא שמדבר על סטטיסטיקה והסתברות בפוקר, ומכסה את הנושאים האלו.

ולפני שנתחיל באמת חשוב לנו להגיד שאם אתם רוצים ללמוד על הנושא הזה לעומק ולגעת גם בהמון אספקטים אחרים שקשורים אליו, אנחנו מאוד ממליצים לבקר את הדף הזה שמסביר על אחת מתכניות הפוקר הכי טובות שאנחנו מכירים. התכנית הזאת נועדה לאנשים רציניים שחפשים איך לשפר את משחק הפוקר שלהם על הצד הטוב ביותר.

ובלי עוד הקדמות מיותרות, נחזור לפוסט שלנו:

איזון בין הכוח של היד לבין גודל הקופה

יש חוק מאוד בסיסי שמתאר את הקשר בין היד לבין הקופה: ידיים קטנות, קופה קטנה, ידיים גדולות, קופה גדולה. זה אומר שאם יש לך יד שמתאימה לקופה קטנה, המטרה שלך היא לשמור את הקופה קטנה, ואם יש לך יד שמתאימה לקופה גדולה, אז המטרה שלך היא להגדיל את הקופה. על אילו ידיים מדובר? אנחנו נעשה כמה הכללות גסות.

ידיים קטנות

אחרי הפלופ, ידיים קטנות יכללו בתוכן זוגיים, זוג ביד שגבוה מכל הקלפים שבשולחן, זוג גבוה עם קיקר גבוה או פחות מזה. בהרבה מהמקרים הידיים האלו הן הכי טובות בפלופ, אך יש סיכוי יחסית נמוך שהן יתחזקו בטרן או בריבר לאחר מכן. כשיש לך יד קטנה, המטרה שלך היא גם לשמור את הקופה קטנה, ולנסות להבין האם יש לך את היד הכי טובה. כדי לעשות את זה, נקטין את גודל ההימורים שלנו, לדוגמה נהמר בפלופ חצי קופה ולא 3/4 קופה ואולי אפילו נעשה צ'ק באחד הסיבובים. שחקנים מתחילים רבים מפסידים הרבה כסף בגלל ידיים קטנות שהפכו לקופות גדולות.

ידיים גדולות

יכללו בתוכן שלישיות ויותר, ולפעמים גם ידיים עם פוטנציאל, לדוגמה אם חסר לך קלף אחד לפלאש עם אס. לקבל שלישיה בפלופ זאת לא רק יד חזקה במיוחד, אלא גם יד עם פוטנציאל לא רע להפוך לפול האוס. עם יד גדולה, המטרה שלך היא להגדיל את הקופה. בצורה זו, תוכל לשים הימור גדול מאוד בסיבוב האחרון וליריב יהיה יחס קופה מספיק טוב כדי שהוא ירצה להשוות.

שימו לב שיד קטנה היא לא בהכרח חלשה, ויד גדולה היא לא בהכרח חזקה. השיקול של האם היד שלי טובה יותר מהיד של היריב הוא חשוב מאוד, אך לא החלק המרכזי במדריך הזה.

כמו עם כל דבר בפוקר, חשוב לקחת שיקולים נוספים בחשבון. אם יש לך זוג עשיריות ביד, והפלופ יצא  ♥10 ♥Q♥ J   אז זה מאוד נחמד שיש לך שלישיה על הפלופ, אבל הסיכוי שלמישהו אחר יהיה סטרייט או פלאש גבוה מאוד. במקרה הזה, השלישיה לא תהיה יד גדולה.

בנוסף, בפוקר חשוב להיות לא צפוי, כך ששתי הגישות האלה מוגבלות בצורך לבלבל את היריב ולדאוג שהוא לא ידע מה אתה עושה.

דוגמה:

אתה משחק בשולחן באינטרנט. הבליינדים הם 2$/4$. נכנסת לשולחן לא מזמן, ונשארת פחות או יותר יציב על 400$.

אתה מקבל ♦Q♥ K ואתה במקום לא רע באמצע השולחן. השחקנים לפניך פורשים ואתה מחליט שזה זמן טוב להעלות. אתה מחליט לשים 3 ביג בליינדים, שהם 12$.

הדילר משווה לך ולאחר מכן גם הביג בליינד. לשניהם יש יותר כסף ממך, בערך 600$ כל אחד. הקופה כרגע היא 38$.

בפלופ יוצא ♠4 ♥9 ♠Q . הביג בליינד עושה צ'ק, והתור מגיע אליך. יש לך Top Pair עם קיקר מעולה. בנוסף, יש על הלוח שני עלים, ואם למישהו יש עשר נסיך, אז גם יש לו סיכוי לסטרייט. אתה לא רוצה לתת להם קלף חינם. נראה כמו הזדמנות טובה להעלות. אתה לא רוצה שאנשים יפגעו בידיים שלהם ומעדיף שיפרשו עכשיו, אז אתה מעלה את הקופה, 38$.

הדילר פורש, והביג בליינד משווה. הקופה כרגע עומדת על 114$.

הטרן מגיע, ואיתו ♣10. אתה שמח שזה לא עלה, אבל עכשיו יש יותר קלפים שמשלימים לסטרייט. הביג בליינד שוב עושה צ'ק. אתה חושב שעדיין יש לך את היד הכי טובה, ואתה בטוח שהביג בליינד מחכה לסטרייט או לפלאש. אתה רוצה לתת לו יחס קופה לא טוב, ומחליט שבערך שני שליש מהקופה זאת כמות טובה בשביל זה ומהמר 70$. הביג בליינד משווה שוב.הקופה היא כרגע 248$. עד עכשיו הימרת 120$, והערימה שלך ירדה ל 280$.

הריבר מגיע, ואיתו ♦A. הביג בליינד מהמר 250$. מה אתה עושה?

אלא אם כן אתה בטוח שהיריב שלך מבלף, כדאי לך לפרוש. הזוג שלך כבר לא הכי גבוה בשולחן, ויש הרבה ידיים סבירות שיכולות לנצח אותך. יש סיכוי לא רע שהיריב שלך חיכה לפלאש כשיש לו אס ביד. אפילו זוגיים זאת יד יחסית סבירה כאן. אולי בכלל הייתה לו שלישיה על הפלופ וברגע שהוא ראה שאתה מעלה הוא החליט לטמון לך מלכודת? חשוב לזכור שאנחנו משחקים פה נגד הביג בליינד. כבר היה לו כסף בקופה ולכן טווח הידיים איתן הוא יכול היה להשוות את ההימור הראשוני הרבה יותר גדול. בנוסף, העובדה שהימרת 3 פעמים ברצף ממש מתאימה לזוג גבוה ולא נראה שהיריב שלך פוחד מזה כל כך.

אז מה אתה עושה במצב כזה? אפשר כמובן לנסות להעלות ולבלף את היריב, הפוסט הזה לא נועד לדבר על בלופים ולכן לא נכנס לאפשרות הזאת. בלי מידע נוסף, הדבר הנכון הוא לפרוש לפני שאתה מפסיד את כל הכסף שלך על זוג מלכות מסכן.

מה בעצם השתבש פה? ההימור לפני הפלופ היה בסדר גמור. הייתה לך יד טובה ושני שחקנים לפניך פרשו. גם להמר בפלופ היה מהלך הגיוני, הבעיה הייתה בכמות הכסף ששמת. יכולת בקלות להמר בין חצי לשני שליש מהקופה (20-25$) וככל הנראה היית מקבל תוצאה דומה.

למרות זאת, הטעות המרכזית היה ההימור הגדול בטרן. היית ביתרון מבחינת המיקום על היריב שלך, ואחרי הצ'ק שלו, יכולת לעשות צ'ק בעצמך. ההימור בטרן גורם להווצרות של קופה ענקית שמובילה להימורים גדולים עוד יותר בריבר, הימורים שהיד שלך לא מצדיקה.

אני שומע את הזעקות שלכם עד לפה "אבל איך אני יכול לתת לו קלף בחינם אם אני חושב שיש לו סיכוי לפלאש או לסטרייט??" זה בהחלט נכון, אבל פוקר זה משחק שדורש מאיתנו לאזן בין אינטרסים מנוגדים.

מצד אחד, אנחנו רוצים למנוע מהיריבים שלנו לראות קלפים בחינם, מצד שני, אנחנו צריכים לדאוג שהגודל של הקופה לא יצא משליטה יחסית לכוח של היד שלנו. יש לנו שתי מטרות מנוגדות, ולכן אנחנו צריכים לבחור מה בראש סדר העדיפויות שלנו.

נשאל את עצמנו, במידה ואנחנו טועים, איזה טעות תעלה לנו יותר ביוקר? הימור גדול בטרן מוביל בוודאות לקופה מאוד גדולה יחסית לזוג שיש לנו. לעומת זאת, אם אנחנו לא מעלים צריכים לקרות שני דברים לפני שאנחנו נפגעים. קודם כל, צריך שלשחקן שמולנו באמת תהיה את היד שאנחנו מודאגים ממנה. לאחר מכן, גם אם יש לו את  היד (סיכוי לפלאש לדוגמה) הוא צריך לקבל את הקלף הנכון בריבר.

אם להסתכל על כל הידיים שיכולות להיות ליריב שלנו במקרה הזה, בהתחשב במיקום, ההימורים שבוצעו וכו', אפשר לתת הערכה גסה של 30% שיש לו את הקלפים האלו. עכשיו, במידה והוא באמת ממתין לקלף ספציפי, הסיכוי שלו לפגוע בו בטרן או בריבר הוא בערך 30%. כלומר, במידה ואנחנו נותנים ליריב שלנו קלף חינם, אנחנו מסתכלים על אירוע  (גם יש לו יד עם פוטנציאל, והוא גם מממש את הפוטנציאל הזה) שקורה פחות או יותר בסיכוי של 10%. לעומת זאת, אם אנחנו מבצעים את ההימור בטרן, יש סיכוי של 100% שאנחנו מייצרים קופה גדולה מדי.

המסקנה המתבקשת – עדיף לתת לשחקן שנגדנו קלף בחינם ולשמור על גודל הקופה בשליטתנו.

איך שומרים על הקופה קטנה? הדבר הנכון הוא להגביל את מספר הסיבובים בהם אנחנו בוחרים להמר. אסטרטגיה בסיסית תהיה להמר בפלופ, ואם השוו לנו, לעשות צ'ק בטרן. דרך נוספת היא לעשות צ'ק בפלופ ולראות מה אנשים עושים. אם כולם עשו צ'ק והקלף שהגיע בטרן לא עשה שינוי משמעותי, אז אנחנו יכולים להמר. אנחנו בעצם רוצים "לבטל" סבב הימורים אחד על מנת לשמור את הקופה קטנה יותר.

התחייבות לקופה

מדי פעם, לקראת הריבר, הקופה נעשית כל כך גדולה, שלא משנה כמה היריב מהמר, כדאי לנו להשוות לו בגלל שאנחנו מקבלים יחס קופה מצוין. במצב כזה נגיד שאנחנו "מחוייבים לקופה". כשאתה מחוייב לקופה, אלא אם כן אתה בטוח ב-100% שאתה מפסיד את היד, אין שום דבר שימנע ממך להשוות כל הימור ואפילו להכנס אול אין. אם היריב לא מעלה אותך אול אין, ברוב המקרים כדאי לך לעשות את זה בעצמך. בעצם, יחס הקופה כל כך טוב שלהכנס אול אין זאת ההחלטה הנכונה, לא משנה מי שם את ההימור הראשוני.

בואו נסתכל על דוגמה קצרה וקיצונית בשביל להמחיש את הרעיון:

נניח ואתם בשולחן עם בליינדים של 5/10 שקל. ביד הקודמת הפסדתם סכום רציני וכרגע נשארו לכם 11 שקל. בשביל לעשות את המצב אפילו גרוע יותר, אתם הביג בליינד. אתם שמים את ה-10 שקל שאתם חייבים לשים, ונשאר לכם שקל בודד. לא משנה מה היד שתקבלו, המהלך הנכון יהיה לשים אול אין. הסיבה לכך היא שאתם צריכים לשים רק שקל אחד, לקופה בגודל מינימלי של 15 שקל. מספיק שעוד אדם אחד ישווה, ומדובר על יחס קופה של 1:26. אפילו אם יש לכם 7-2, וליריב שלכם יש אסים, הסיכוי שלכם לנצח אותו הוא בערך 11%. נכון, זה לא סיכוי גבוה, אבל יחס הקופה מצדיק את זה.

התחייבות לקופה יכולה גם לקרות אחרי הריבר, כשכבר אין עוד קלפים שיכולים לעזור לנו. זה קורה כשיש לך יד שהיא "בסדר" ואתה חושב שאתה אולי תנצח, גם אם בסבירות נמוכה. במצב כזה אנחנו יכולים לנסות לחשוב על כל הידיים האפשריות שיש ליריב, וכמה מתוכן אנחנו מנצחים ביחס לקופה.

התחייבות לקופה נפוצה יותר בטורנירים. הבליינדים עולים בעקביות, ומהר מאוד אתה מוצא את עצמך במצב שבו אתה חייב להכנס אול אין (ובתקווה לנצח) כדי להצליח לשרוד. במשחקים רגילים (cash games) לעומת זאת זה קורה לעיתים יותר נדירות, אבל החלטות הקשורות להתחייבות קופה הן קריטיות, שכן ברוב המקרים כל הכסף שיש לך נמצא בסכנה. בכל שלב, אתה צריך לשאול את עצמך שתי שאלות:

1. כמה מהכסף שלי אני מוכן לסכן ביחס ליד שיש לי, והיד שאני חושב שיש ליריב שלי?
2. אם היריב שלי שם אול אין (עכשיו או בהמשך להימור שלי) האם אני אהיה מחוייב להשוות או שאני אוכל לפרוש?

בעצם, אנחנו מנסים לחשוב איך ההימור הנוכחי שלנו ישפיע על ההימורים הבאים שעלולים להגיע. מרגע שמחוייבים לקופה, להכנס אול אין זה המהלך הנכון, אבל ברוב המקרים שראיתי, אנשים מגיעים למצב שהם מחוייבים לקופה בגלל טעות ולא בגלל החלטה מושכלת.

הקשר בין גודל הקופה, כוח היד והתחייבות לקופה

כמו שאתם בטח מבינים, התחייבות לקופה הולכת יד ביד בשליטה בגודל הקופה לבין התחייבות לקופה. בואו נראה מספר ידיים אפשרויות שיכולות להיות לנו ואיך הנושאים האלה מתחברים.

יש לנו יד גדולה

כמו שכבר הוזכר, המטרה היא ליצור קופה גדולה, כך שבריבר היריב שלנו יהיה מחוייב לקופה וישווה לנו פחות או יותר כל הימור שנשים. המטרה שלנו היא למצוא איזון כדי שהיריב שלנו ירצה להשוות את ההימור מצד אחד, אבל מצד שני ההימור יהיה מספיק גדול כך שנרוויח מהקופה סכום רציני. תזכרו, יד גדולה היא לא בהכרח היד הכי טובה האפשרית. הכוונה ליד שהיא כנראה הכי טובה במצב הנוכחי. זה נכון, לפעמים אתם תגלו שליריב שלכם יש יד יותר טובה, אבל פוקר זה עניין של החלטות, וברוב המקרים ההחלטה הנכונה כשיש לך יד גדולה, היא להמר.

יש לנו יד עם פוטנציאל

אלו המקרים בהם אנחנו מחכים לקלף אחד בשביל להשלים את הפלאש או הסטרייט שלנו. אלו ידיים יחסית מורכבות עם הרבה אפשרויות לצורת המשחק. אפשר לשחק אותן בתור חצי בלוף (כפי שמתואר בפוסט על סוגי הימורים). בצורה כזאת אנחנו יכולים להרוויח אם היריב יפרוש, וגם במקרה בו הוא ישוה ונפגע בקלף שלנו. שימו לב שאם היריב מהמר ואנחנו רק משווים, היד שלנו בעצם קצת יותר חלשה, כי עכשיו אנחנו ננצח רק במידה ונפגע בקלף שצריך. אפשר גם לשחק בצורה יותר צנועה, ובעיקר להשוות, אבל חשוב לשים לב שעושים זאת כשיחס הקופה הנוכחי והפוטנציאלי לטובתנו.

יש לנו יד בינונית

מה נכנס לקטגוריה הזאת מאוד תלוי במצב הנוכחי בשולחן. ככלל, אלו הידיים הכי מורכבות וגם אלו שנקבל ברוב המקרים. מצד אחד אתה רוצה להיות אגרסיבי כדי להעיף ידיים בינוניות אחרות, אבל אתה לא רוצה להגיע למצב שאתה מחוייב לקופה עם יד בינונית. ככלל, אם היריב לא מראה סימן כלשהו שיש לו יד טובה, אז כדאי להמר עם יד בינונית בפלופ או בטרן, אבל לא בשניהם. ראינו דוגמה טובה לכך בתחילת הפוסט עם זוג המלכות.

יש לנו יד חלשה

עם כמה שזה מבאס לקבל יד חלשה, יחסית פשוט לשחק אותן והן לא אמורות להוות בעיה. אנחנו נפרוש ואולי מדי פעם ננסה לבלף. ברוב המקרים, אם ניסית לבלף בפלופ והיריב השווה, כדאי לוותר על הבלוף. כמובן שיש מקרים שבהם אתה מאמין שהימור נוסף יגרום ליריב לפרוש, לדוגמה אם אתה בטרן יצא קלף שלדעתך גרוע ליריב שלך.

סיכום

אם יש לנו יד קטנה, אנחנו רוצים לשמור על הקופה קטנה ולהמנע ממצב שבו אנחנו מחוייבים לקופה. אם יש לנו יד גדולה, אנחנו רוצים להעלות ולהביא את היריב שלנו למצב שהוא יהיה מחוייב לקופה. איך בדיוק אנחנו עושים את זה, זאת בעיה טקטית. זה תלוי בקלפים שלנו, מה אנחנו יודעים על היריבים שלנו, מה הם חושבים עלינו ועוד.

אהבתם את המאמר הזה ואתם רוצים ללמוד עוד על פוקר? תבקרו בדף הזה ותכירו את אחת מתכניות לימוד הפוקר הכי טובות שיש היום ואחד מהמקומות שאנחנו למדנו מהם איך לשחק פוקר כמו שצריך בעצמנו! 

אמנם כבר דיברנו בעבר באתר הזה על כמה אסטרטגיות בסיס שצריך וכדאי להכיר לפני שהולכים לשחק בטורנירים בפוקר, אבל יש עוד המון מידע חיוני שחשוב לדעת בשביל להצליח בטורנירים בפוקר.

הפעם, נכתוב במאמר הזה על כמה טעויות נפוצות מאוד שכל שחקן מתחיל(ולפעמים אפילו מתקדם) עושה בטורנירים פוקר.

ברור שגם זה לא מאמר מתקדם ומעמיק מאוד, ואפשר לכתוב על כל תת-נושא שנתייחס אליו כאן ספרים שלמים. אבל אפילו להכיר ולהימנע מהטעויות שנתייחס אליהן כאן, יכול להעלות משמעותית את אחוזי הזכייה שלכם בטורנירים הבאים שבהם תשחקו.

אבל אם אתם כבר החלטתם שאתם רוצים לקחת את משחק הפוקר שלכם לרמה הבאה וללמוד איך לשחק פוקר בטורנירים ממקצוענים אמיתיים, אני מציע לכם להמשיך לכאן.

ונתחיל: 

 לשחק בטורניר כדי לשרוד כמה שיותר

הרבה שחקני טורנירים מתחילים בפוקר באים בגישה של לשרוד כמה שיותר בטורניר במקום לבוא בגישה של לנצח בטורניר. ובעוד שבמצבים נורא מסוימים לבוא בגישה של לשרוד בטורניר יכולה להיות הגישה הנכונה, ברוב המקרים, גישה כזאת לא תוביל אתכם לניצחון.

הסיבה העיקרית לזה היא שבטורניר פוקר בניגוד למשחק קאש, הבליינדים עולים וגישה כזאת גורמת לכם לשחק פאסיבי מידי ושמרני מידי, ככה שלפני שתשימו לב, אתם תבינו שאתם כבר נאכלים על ידי הבליינדים ולפרוש זאת כבר לא אופציה. אבל זה מאוחר מידי כבר לשחק אגרסיבי כי לא צברתם מספיק כסף בשלבים הראשונים. לכן, אם יש לכם מספיק כסף ולא נפלתם על כמה ידיים רעות, תשחקו כדי לנצח ולא כדי לשרוד.

לא להתייחס מספיק לגודל הקופה שלכם ושל היריבים שלכם

עוד טעות נורא משמעותית בטורנירים בפוקר שהרבה שחקנים עושים, היא לא להתאים את סגנון המשחק שלהם בהתאם לכמות הצ'יפים שלהם ושל היריבים שלהם.

כמו שכבר אמרתי במאמר הקודם שכתבתי על עקרונות מפתח חשובים בטורנירים בפוקר, אתם חייבים להתרגל לספור את הקופה שלכם בביג בליינדים. ובטורניר, בניגוד למשחק קאש, כמות הביג בליינדים שיש לכם בקופה משנה מאוד, במיוחד בגלל העובדה שהבליינדים גדלים עם הזמן.

בעוד שבקאש הבליינדים לא משתנים ושחקן שהפסיד יכול להיכנס שוב פעם, בטורנירים צריך לשים דגש מאוד גדול על כמות הצ'יפים שיש לכם וליריבים שלכם וסגנון המשחק שלכם צריך להיות מושפע מזה מאוד.

ניתן כמה כללי מפתח:

• אם אתם עם קופה שהיא פחות מ15 ביג בליינדים, מצב שבו אתם משווים להעלאה גדולה של היריב(למשל בשלוש בליינדים ומעלה) של היריב שלכם פרי פלופ ואפילו תוך כדי המשחק זה מצב לא לגיטימי ברוב הגדול של המקרים. במצב כזה, או שאתם מגיבים באול-אין, או שאתם פורשים.
• אם אתם במצב שבו אתם עם קופה בינונית של 20 עד 25 ביג בליינדים, תשתדלו להעלות מספיק חזק כדי שלא ינסו לגנוב לכם את הקופה.
• בקופות קטנות של 10 בליינדים ומטה, אין לכם מה להתחיל להעלות באמת. אם אתם חושבים על העלאה, לרוב המהלך הנכון יהיה להיכנס אול-אין.

בנוסף לזה, כמו שאמרתי כבר בהתחלה, חשוב גם לייחס חשיבות למצב הקופה של השחקנים האחרים. לא נעמיק יותר מידי, אבל אם למשל יש מצב שבו ליריב שלכם כבר יש קופה קטנה(עם פחות מעשר ביג בליינדים) והוא מעלה אתכם(אוי ואבוי, כנראה היה עדיף לו להיכנס אול-אין!) ואתם עם יד בינונית אבל מחליטים לפרוש אוטומטית או להשוות במקום להעלות אותו בחזרה או לפחות לשקול העלאה בחזרה אז זאת לא חשיבה נכונה.

הרי הוא כבר במצב לחוץ, קרוב להדחה מהטורניר ויש לכם המון כוח עליו במצב כזה ומאוד יכול להיות שהעלאה שלו מגיעה ממצב נואש בגלל מצב הקופה שלו עם יד מאוד בינונית ואפילו פחות טובה משלכם. לכן זאת יכולה להיות הזדמנות מאוד טובה מבחינתכם ליצור עליו לחץ ןלהרוויח קופה יפה, בייחוד אם יש לכם יד לא רעה פוטנציאלית בסבב הנוכחי. כמובן שיש פה עוד המון שיקולים אחרים, כמו טווח הידיים של השחקן שנגדכם, יחסי קופה ועוד. אבל כמות הצ'יפים שיש לו במצב הנוכחי בהחלט צריך להיות גם אחד מהשיקולים שלכם.

לבלף כשזה הזמן הכי גרוע לבלף!

עוד טעות נפוצה ששחקנים נוטים לעשות, היא לנסות לבלף, להעלות או לגנוב בליינדים כשזה פשוט הזמן הכי גרוע לעשות את זה. יש מצבים שבהם ליריב שלכם בכל מקרה משתלם להשוות לכם בגלל יחסי קופה ובגלל כמות הצ'יפים שיש לו כרגע ולכן הבלוף שלכם לרוב לא יהיה שווה כלום והסיכוי שהיריב יפרוש לא גבוה במיוחד.

זה גם מחזיר אותנו קצת לטעות הקודמת, שאומרת שהרבה שחקנים לא מתייחסים מספיק לכמות הצ'יפים שלהם ולכמות הצ'יפים של היריבים שלהם, אבל כאן זה יותר עמוק מזה. בשביל באמת להבין למה אני מתכוון כאן, תצטרכו לקרוא קודם את הפוסט הזה על סטטיסטיקה והסתברות בפוקר. הוא מדבר על יחסי קופה וחישובים אחרים שחשובים בכל משחק פוקר, בין אם זה משחק קאש או טורניר. אם אתם כבר מכירים את החישובים הבסיסיים האלה אז תמשיכו לדוגמא הבאה שמסבירה את זה קצת טוב יותר.

דוגמה להמחשה

נניח ואתם משחקים בטורניר ואתם הצ'יפ לידר בשולחן. הבליינדים בשולחן כרגע הם 100/200 ואתם מנסים לגנוב את הביג בליינד לשחקן שנשארו לו 750 צ'יפים כשהיד שלכם היא ♣4 ♠5. אתם מעלים ל750, הסמול בליינד פורש ככה שבקופה יש כרגע 1050 צ'יפים כולל כספו של הביג בליינד שכבר בפנים.

במצבים מסוימים, אם אתם כבר מרגישים קצת מה סגנון המשחק של השחקן שנגדכם או אם יצרתם בשולחן תדמית מסוימת של שחקן מספיק שמרן שנכנס רק עם ידיים חזקות, זה יכול להיות המהלך הנכון. אבל ברוב המקרים עם יד פותחת כמו 4-5 אופסיוט? אתם פשוט תביאו לו צ'יפים במתנה ואני אסביר למה.

אם תיכנסו לנעליים של השחקן שמולכם ובהנחה שהוא מבין טיפה מה עושה, במצב שלו, כל עוד אין לו יד ממש נוראית כמו לצורך העניין 2-7 אופסיוט, המהלך הנכון מבחינתו יהיה כבר פשוט לדחוף אול-אין ולא לפרוש כי הוא לא יצליח לשרוד עוד הרבה סיבובים במשחק הזה' ואם יפסיד גם את הביג בליינד עכשיו, הסיכויים שלו להתאושש בטורניר הזה יהיו אפסיים. ובינינו, מה הסיכויים שתהיה לו יד כזאת גרועה שלא ישתלם לו להיכנס אתכם ולדחוף בה אול-אין? בלי להיכנס ליותר מידי מתמטיקה, אני כבר אומר לכם שלא סיכויים גבוהים במיוחד.

ואם גם נסתכל קצת על יחסי קופה אז זה רק יחזק את הטענה הזאת עוד יותר. כרגע, יש לנו בקופה 1050 צ'יפים והיריב שלנו צריך להשוות עוד 450. כלומר, יחס הקופה שלנו קטן מ1:2 והוא בערך 0.42.

לכן, מספיק שתהיה לו יד פותחת סבירה שתיתן לו אחוזי ניצחון גדולים יותר מ42ֵ% או אפילו משהו קרוב לזה בשביל שיהיה לו משתלם להיכנס. הסבירות שיש לו יד כזאת היא גדולה, לכן סביר מאוד שהוא ייכנס והבלוף שלכם לא יעבוד ואז תפסידו לו כי אתם עם יד פותחת חלשה יחסית.

נסכם

אפשר להביא עוד המון דוגמאות בסגנון אבל המאמר הזה כבר מתחיל להיות ארוך אז השורה התחתונה היא, שכדאי שתחשבו טוב טוב לפני כל בלוף שאתם עושים ותמיד תיכנסו גם לנעליים של השחקן שנגדכם כדי להבין האם זה זמן טוב לבלף מולו עכשיו. כי אם כך או כך משתלם לו להשוות במצב הנוכחי, אין כל טעם לנסות לבלף אותו אלא אם אתם באמת בטוחים שהוא יפרוש בכל מקרה.

לא להתכונן פסיכולוגית לטורניר

פוקר הוא משחק שמערב המון פסיכולוגיה בלי קשר לזה שמדובר בטורניר או במשחק קאש. אבל בטורניר, האספקטים הפסיכולוגיים חזקים יותר אפילו מאשר במשחק קאש.

מעבר לזה שחשוב ללמוד להתמודד עם טילט וחשוב לדעת לנצל טילט או מצבים אחרים אצל השחקנים היריבים שלכם, בטורנירים יש עוד אספקט פסיכולוגי מאוד חשוב והוא סבלנות.

בטורנירים, אתם חייבים להיות הרבה יותר סבלניים מאשר במשחקי קאש בנוגע לידיים שאיתם אתם משחקים, במיוחד בשלבים הראשונים ואתם חייבים ללמוד לסרב להישאב למשחק סתם ככה בלי סיבה מספיק מוצדקת.

נוסף על כך, בניגוד למשחק קאש, שבו אתם יכולים לקום וללכת מתי שאתם רוצים, בטורניר פוקר אין אפשרות כזאת ולפעמים אתם תמצאו את עצמכם משחקים במשך שעות על גבי שעות(ובטורנירים באמת גדולים זה ייקח ימים שלמים!)

אם תבואו לא מוכנים למשחק כזה ארוך פסיכולוגית, הסיכויים שלכם להישאר מרוכזים וסבלניים, ירדו משמעותית וכך גם הסיכויים שלכם לנצח או להגיע לשלבים האחרונים.

לא להיות מרוכזים מספיק במשחק

זה אולי נשמע כמו משהו מובן מאליו אבל המון שחקנים, במיוחד בטורנירים אונליין, מוצאים את עצמם עושים מיליון ואחד דברים בזמן שהם משחקים בטורניר. ותאמינו לי, שזה לא משהו שיעלה את הסיכויים שלכם לנצח.

אם אתם באים לטורניר סתם כדי לכייף ולהעביר את הזמן, אז אין שום בעיה אבל אני מניח שאם אתם קוראים את הפוסט הזה סימן שאתם כאן כי אתם רוצים לנצח בטורנירים שאתם משחקים בהם ובאמת להרוויח מהם כסף. אם זה המצב, אז אתם חייבים להתרכז אך ורק בטורניר ולקחת את זה הכי רציני שאתם יכולים.

אז תורידו את כל הסחות הדעת שלכם ותתרכזו אך ורק בטורניר. שימו לב לכל המהלכים של היריבים שלכם ותלמדו אותם כמה שיותר במהלך המשחק.

לשחק יותר מידי ידיים בשלבים הראשונים

עוד טעות מאוד נפוצה היא לשחק יותר מידי ידיים בשלבים הראשונים. בניגוד למשחק קאש, בטורנירים בשלבים הראשונים כדאי מאוד לצמצם את טווח הידיים שאיתם אתם נכנסים ולהיות כמה שיותר מאופקים וסבלניים(מה שמתחבר גם לפן הפסיכולוגי שדיברנו עליו מקודם).

עם כמה שזה נשמע הזוי, ככל שתשחקו בפחות ידיים בשלבים הראשונים ותלמדו להיכנס רק בידיים חזקות ובהזדמנויות ששוות את זה, ככה הסיכויים שלכם להגיע לשלבים המתקדמים יותר יעלו. כמובן, שלא צריכים להיות גם פאסיביים מידי.

כלל אצבע טוב יהיה לשחק עם 20 אחוז מכלל הידיים הפותחות שיש. טווח הידיים שלכם כמובן גם ישתנה בהתאם לפוזיציה שבה אתם נמצאים.

אם אתם בסמול בלייד(under the gun) ובפוזיציות שקרובות לאלה שמדברים ראשונים הטווח צריך להיות מאוד מצומצם(AA, KK, QQ, AK) ואולי גם TT ו-AQ.

בפוזיציות יותר מתקדמות, אפשר להשתחרר טיפה וללכת למשל על קלפים עוקבים מאותו הסוג, כמו ♠8 ♠9 למשל ועל קלפים כמו KQ.

בנוסף, תיזהרו מידיים כמו מלך נסיך, או אס עם קלף שני נמוך. המון אנשים נוטים לשחק עם הידיים האלה ובעוד שמדובר ביד לא רעה, יש בה גם המון סיכון כי אם למשל תפגעו בזוג אסים כשאתם עם אס והקלף השני נמוך, יש סבירות גבוהה שתפסידו בגלל הקיקר, במיוחד בשלבים הראשונים כשיש שחקנים מנוסים שייכנסו עם ידיים חזקות יותר. אותו הדבר לגבי מלך נסיך, שזאת יד מעולה אבל זאת יד שאפשר ליפול בה חזק מאוד אם למשל תקבלו זוג מלכים ותפסידו עם קיקר של נסיך ליריבים שלכם שאולי יהיו עם קיקר יותר גבוה.

לוותר מהר מידי

להיות שחקן פוקר בטורנירים זה לא פשוט בכלל וחשוב מאוד שתזכרו את זה. אפילו שחקני הטורנירים הכי טובים בעולם, אלה שעושים הכול בצורה הכי טובה שיש, יצאו מרוב הטורנירים ללא שום רווח ויזכו בפרס כספי כלשהו באחוז יחסית קטן מהטורנירים שבהם הם ישתתפו.

הסיבה לזה היא כמובן שבפוקר בכל זאת יש אלמנט של מזל. התפקיד שלנו הוא לנסות להעלות את הסיכויים שלנו לטובתנו עד כמה שאפשר אבל בגלל שלא מדובר במשחק שללא אלמנט של מזל בכלל כמו שחמט, אי אפשר לנצח בכל פעם שתיכנסו לטורניר. גם אם תהיו השחקן הכי טוב בשולחן.

לכן, חשוב מאוד לא לוותר בכזאת קלות על המשחק שלכם ולהמשיך לנסות לטווח ארוך, עד שתראו תוצאות.

בונוס: לחשוב שאתם כבר יודעים מספיק ולהפסיק ללמוד

זאת כנראה אחת מהטעויות הכי גדולות של כל שחקני הפוקר ובפרט שחקני טורנירים. פוקר זה משחק דינאמי של למידה מתמדת שממשיך להשתנות כל הזמן ללא הפסקה ולכן הטעות הכי גדולה שאתם יכולים לעשות כשחקני פוקר, היא לחשוב שאתם כבר יודעים הכול או "מספיק" ולהפסיק ללמוד.

אם אתם באמת רוצים לקחת את משחק הפוקר שלכם לרמה הבאה ואם אתם באמת רוצים ללמוד אסטרטגיות משחק וטכניקות יותר רציניות שיעזרו לכם לנצח בטורנירים, תילחצו כאן.

המאמר הזה, רק גירד את השטח ונגע בכמה דברים בסיסיים שאתם חייבים לדעת כשחקני טורנירים. אבל אם אתם באמת רוצים ללמוד מעבר לזה ולקחת את זה קצת יותר ברצינות, אני באמת מציע לכם להמשיך לכאן.

אני מקווה שנהניתם מקריאת המאמר, השכלתם ולמדתם משהו חדש ואני מקווה שתנצחו בטורניר הבא שלכם!

חלק בלתי נפרד ממשחק הפוקר הוא הכסף שאנחנו מוכנים להמר איתו בשולחן. הבעיה אצל שחקנים מתחילים היא שהם לא יודעים מתי וכמה להמר. את רוב ההימורים שלנו בשולחן הפוקר אפשר לחלק לארבע קטגוריות מרכזיות. נדבר על כל אחד מהסוגים, מה המשמעות שלו, ונדבר בקצרה על כמה כדאי לשים. ניתן לחלק את סוגי ההימורים בצורה קצת שונה מזאת שאנחנו עשינו, ולהכנס למקרים ספציפיים יותר, כמו אול אין, או הימור המשך בסיבובים הבאים. אנחנו נכנס למקרים ספציפיים כאלו במאמרים אחרים. החלוקה שאנחנו מציעים מכסה את הרוב המוחלט של המקרים ומספיק טובה בשביל לעזור לנו לקבל החלטות מושכלות.

Value Bet

כמו עם הרבה מושגים אחרים בפוקר, אין לזה תרגום טוב בעברית, ולכן נשתמש בתרגום המילולי – הימור ערכי. אנחנו מבצעים הימור ערכי כשאנחנו חושבים שיש לנו את היד הכי טובה בשולחן. המטרה בהימור הזה היא להכניס עוד כסף לקופה, ובתקווה, גם לערימה שלנו. שימו לב שאנחנו לא בהכרח יודעים שיש לנו את היד הכי טובה. אנחנו מבצעים ניחוש מושכל. כל הרעיון של פוקר הוא לשחק בצורה הכי טובה לפי סדרה של ניחושים מושכלים. הגודל של הימור כזה יהיה בדרך כלל בין חצי קופה לקופה כולה. חוץ מהמטרה המרכזית של הגדלת הקופה הכללית, הימור ערכי יכול להשיג לנו כמה דברים טובים נוספים:

1. הפחדה של ידיים טובות יותר – במידה וטעיתם ואין לכם את היד הכי טובה, מדובר על הימור יחסית גדול שיכול להפחיד שחקנים עם ידיים טובות יותר באופן גבולי. הכוונה כאן לידיים טובות יותר משלכם, אך לא בבירור הכי טובות בשולחן. אם למישהו יש רויאל פלאש, הוא לא עומד להתקפל, לא משנה כמה תהמרו.
2. לתת יחס קופה גרוע לידיים עם פוטנציאל – אם היריב מצפה לקלף שיתן לו יד חזקה במיוחד, אז נרצה לתת לו יחס גרוע על הכסף שלו, כך שאו שהוא יצטרך לפרוש, או שהוא ישווה כאשר תוחלת הרווח שלו שלילית. אם אתם לא בטוחים למה הכוונה ביחס קופה, ממליץ לכם מאוד לקרוא את הפוסט שלנו על סטטיסטיקה והסתברות בפוקר.
3. לבסס שליטה ביד – מדובר על הימור גדול שמראה דומיננטיות. בסיבובים הבאים השחקנים עלולים להסס לפני שיהמרו, גם אם בפועל יסתבר שהייתה להם יד טובה יותר.

Probe Bet

הימור גישוש. הוא קורה כשאתה לאו דווקא חושב שיש לך את היד הכי טובה,אלא במטרה להתקדם לאט ולהשיג מידע. ההימור יהיה נמוך יותר מאשר הימור ערכי, ולרוב ינוע בין שליש לחצי מהקופה. אנחנו יכולים להשיג ממנו כמה דברים טובים:

1. למנוע העלאות גדולות יותר – כאשר לשחקן יש יד טובה באופן גבולי, יש יותר סיכוי שהוא יהמר בעצמו אך לא יעלה הימור קודם. הגישוש מגדיל את הסיכוי ששחקן עם יד טובה משלנו רק ישווה להימור שלנו, שהוא יחסית נמוך, במקום שניתן לו להעלות בעצמו סכום שככל הנראה יהיה יותר גבוה. הדבר מגדיל את הסיכוי שלנו לראות קלף נוסף בזול.
2. להעיף ידיים חלשות – כאשר יש מספר שחקנים ביד, הימור גישוש יכול לגרום לשחקנים עם ידיים חלשות במיוחד לפרוש, ולמנוע מצב שבו הם עושים צ'ק ומקבלים בפוקס קלף שנותן להם את הניצחון.
3. לבסס שליטה ביד – כמו בהימור הערכי, למרות שמדובר על סכום נמוך יותר, הדבר עדיין יכול לגרום לאחרים לחשוב פעמיים לפני שהם מהמרים נגדכם בסיבובים עתידיים, במיוחד במצב בו אתם מבצעים הימור המשך בסיבוב הבא.

The Bluff

מי לא מכיר את הרעיון של לבלף. כמות האדרנלין שמציפה אותך כשאתה שם את הציפים מולך, מנסה להראות הכי מאיים שאתה יכול, ובתוך תוכך מתפלל שהיריבים יפרשו. בלוף זה הימור שאנחנו עושים כשאין לנו את היד הכי טובה, אבל אנחנו חושבים שגם ליריבים שלנו אין ידיים מספיק טובות ואנחנו נצליח לגרום להם לפרוש. כשאנחנו מבלפים, סכום ההימור צריך להיות מספיק גבוה כדי שליריבים יהיה משתלם לפרוש, ולכן הוא יהיה בערך בגובה של הימור ערכי ויותר. אם היריבים פרשו זה מעולה, אבל גם אם משווים לנו, הבלוף שלנו עדיין יכול להיות שימושי:

1. אנחנו מכינים את הקרקע להימור עתידי – עם קצת מזל, אולי הקלף הבא יעזור לנו. עם קצת פחות מזל, נוכל לנסות לבלף שוב. כאשר אנחנו מהמרים כמה סיבובים ברצף, הבלוף שלנו נעשה יותר ויותר מפחיד. שימו לב שזאת גם שיטה טובה מאוד להפסיד את כל הכסף שלכם, לכן זהירות! אם אתם חושבים שליריב יש יד באמת טובה שהוא כנראה לא יפרוש, עזבו, עדיף לפרוש בסיבוב הנוכחי ולחזור לקחת את הכסף בסיבובים הבאים.
2. צריך להיות לא צפוי – אי אפשר לנצח בפוקר אם אתם אף פעם לא מבלפים. ברגע שהיריבים שלכם יבינו שאתם מבצעים הימור גדול רק כשיש לכם יד טובה, המשחק נגמר מבחינתכם. כל פעם שתנסו לתת הימור גדול בשביל להרוויח הרבה כסף, כל מי שנגדכם פשוט יפרוש. יכול להיות שמדי פעם תרוויחו קופות קטנות, אבל בטווח הארוך אתם תפסידו כסף. היריבים שלכם חייבים להאמין שאתם עלולים לבלף לפעמים, ובשביל שזה יקרה, צריך לבלף.

The Semi Bluff

כמו השם, החצי בלוף הוא שילוב בין הימור שהוא בלוף לבין הימור ערכי. מדובר על הימור שאתם עושים כשיש לכם יד עם פוטנציאל, לדוגמה כשחסר לכם קלף לסטרייט או פלאש, כשאתם חושבים שלשחקן נגדכם יש יד טובה יותר. הניצחון פה יכול להגיע בשתי צורות. או שהשחקן שנגדכם יפרוש, ובמצב כזה הרווחתם קופה קטנה יחסית, או שתצליחו לפגוע בקלף שאתם צריכים ואולי תוכלו להוציא ממנו יותר כסף. בואו נראה דוגמה:

נניח יש לנו ♥10 ♥A והפלופ הוא ♣K♥ 8♥ 2. יש לנו סיכוי לפלאש, ויש לנו אס שמבטיח שזה יהיה הפלאש הכי טוב וגם נותן פוטנציאל לזוג גבוה. נניח ואנחנו חושבים שלשחקן שנגדנו יש זוג מלכים, אז סה"כ יש 12 קלפים שעוזרים לנו, מה שנותן לנו בערך 44% לזכות אם אנחנו רואים גם את הטרן וגם את הריבר. (אם אתם לא בטוחים איך הגעתי לזה, ממליץ לכם מאוד לקרוא את הפוסט שלנו על סטטיסטיקה והסתברות בפוקר שהזכרתי קודם). בנוסף לזה, אם נהמר, יש גם סיכוי מסויים שהשחקן שנגדנו יפרוש. נניח ואנחנו מעריכים שיש 30% שהיריב יפרוש מהיד, זה נותן לנו קצת מעל 60% סיכוי לנצח את היד (הוספתי את החישוב בהמשך למי שמעוניין) בעצם, בלי ההימור, אנחנו בחסרון, עם 44% סיכוי בלבד לניצחון. בגלל ההימור אנחנו מוסיפים סיכוי מסויים שהשחקן שנגדנו יפרוש, מה שמגדיל את סיכוי הנצחון שלנו. שימו לב שלא התייחסתי פה לסכום שמהמרים, אך כמובן שיש לו חשיבות גבוהה על מנת לשמור על יחס הקופה לטובתכם.

לפני שאתם מתחילים לעשות חצי בלופים על ימין ועל שמאל, שימו לב שצריך להזהר מכמה דברים.

1. ההערכה לגבי הסיכוי של היריב לפרוש עלולה להיות גבוהה מדי, שכן אנחנו לא באמת יודעים מה הקלפים של היריב.
2. היריב עלול להעלות ולא רק להשוות, מה שמשנה את כל החישובים והורס את ההערכות שלנו.
3. אם הקלף לא יגיע בטרן, היריב עלול לבצע הימור גדול שלא ישתלם לנו להשוות.

ובקיצור, חצי בלוף הוא עוד כלי שאנחנו יכולים להשתמש בו. אבל זאת לא אסטרטגיה בלתי מנוצחת.

החישוב שבוצע: אנחנו מניחים שהיריב פורש בסיכוי של 30%, מה שיתן לנו ניצחון מיידי. במידה והוא לא פרש (קורה בסיכוי של 70%) אז יש לנו סיכוי של 44% לנצח בגלל ההנחה שאנחנו רואים שני קלפים. לכן במידה והוא לא פרש, אנחנו ננצח בסיכוי של (0.70)(0.44) = 0.308 שזה 30.8%. סה"כ 30 + 30.8 = 60.8. מתמטיקה זה נחמד לא?

ולסיכום

חשוב להבין את המשמעות של הפעולות שלנו, וזאת המטרה של המאמר הזה. אתם צריכים להיות מסוגלים להחליט באופן שקול. לפני שאתם עושים הימור כלשהו, תחשבו מה המטרה שלו. ותמיד תזכרו את העקרון הבא:

עקרון ההימורים: הימור טוב עושה לפחות אחד משלושה דברים:

1. גורם ליד חזקה משלך לפרוש
2. גורם ליד חלשה משלך להשוות
3. גורם ליד עם פוטנציאל (לדוגמה מישהו שמחכה לקלף חמישי לפלאש) להשוות כשיחס הקופה נגדו.