Category: מתקדמים

בשבועות האחרונים פרסמנו 2 מדריכים הנוגעים באותו הנושא מכיוונים שונים. המדריך הראשון מדבר על איך לזהות אילו קלפים יש ליריב שלך בהתבסס על כמויות הכסף שהוא מהמר, המיקום שלו בשולחן ועוד. בעוד שבמדריך השני הסתכלנו על הנושא הזה בדיוק מהצד השני וראינו איך אפשר למנוע מהיריבים שלנו לקרוא אותנו באותה הצורה. ברור לכולנו שכל שחקן טוב משתמש בטכניקות האלה, וזה מה שהופך פוקר ברמות הגבוהות למשחק מוחות מדהים. בפוסט הזה, אנחנו נדגים בדיוק איך העקרונות האלה באים לידי ביטוי במשחק עצמו.

לכן מי שעדיין לא קרא עדיין את המדריכים הללו, כדאי לו מאוד לעבור עליהם כאן לפני שהוא ימשיך וכדי להבין על מה אנחנו מדברים:

לא רק שפת גוף: איך לדעת מה הקלפים שיש ליריב שלך בפוקר

איך למנוע מהיריבים לגלות את הקלפים שלך

אז כמו שאמרתי, בפוסט הזה נדגים לבדיוק איך העקרונות האלה מתבטאים במשחק פוקר אמיתי, בדגש על איך למנוע מהיריבים לקרוא אותך. לכן הייתי רוצה לעשות עכשיו ניתוח ליד אמיתית שהתרחשה בתכנית High Stakes Poker. למי שלא מכיר, מדובר על תכנית שכללה שחקנים גדולים וטובים כמו דניאל נגראנו, פיל לאק, גאס הנסן ועוד רבים אחרים. הייחוד שלה היה שמדובר על cash game, בהשוואה לתכניות רבות אחרות באותו זמן ששידרו רק טורנירים של פוקר. זה אומר שכל דולר ששחקן שיחק עליו בתכנית, יוצא מהכיס של אותו שחקן, בעוד שבטורנירים, יכולה להיות כניסה של 1000$ בהתחלה ובסוף הטורניר הערימה שלך גודלת למימדים עצומים.

היד הנוכחית הייתה בעונה השניה של הסדרה. מי שרוצה יכול לראות את היד בקישור הזה לפני שהוא ממשיך לקרוא. היד מתחילה ב-38:00.

מידע כללי

קודם כל חשוב להבין מה מיקום השחקנים ביד הנוכחית, כמה כסף נשאר להם פחות או יותר, בליינדים וכו’.

רשימת השחקנים לפי הסדר בשולחן:

1. סמול בליינד – דויל בראנסון, 500,000$
2. ביג בליינד – אלי אלעזרא, 80,000$
3. אנטוניו אספנדיארי, 160,000$
4. גאס הנסן, 400,000$
5. דניאל נגראנו, 300,000$
6. קורי זיידמן, 100,000$
7. בארי גרינשטיין, 100,000$
8. דילר – אמנון פיליפי, 120,000$

הבליינדים הם 300$/600$, ויש גם אנטי של 100$.

לפני הפלופ

אספנדיארי שם סטראדל (struddle) של 1200$, מה שאומר שהוא מקבל תור נוסף אחרי הביג בליינד במידה ואף אחד לא יעלה.

סה”כ הקופה ההתחלתית היא 2900$.

גאס הנסן פורש.

לדניאל נגראנו יש ♥J♥ 10. והוא מאוד פעיל בשולחן. הוא ביצע העלאות והשווה להעלאות של אחרים עם כל יד סבירה. הוא מנסה להראות דומיננטיות ולשלוט בהעלאות. הוא מאוד גאה ביכולת שלו להבין אילו ידיים יש ליריבים שלו.

הוא מעלה ל-4000$. העלאה סבירה בהתחשב בסטראדל. הוא ביצע העלאות לפני הפלופ בסכומים שונים לאורך המשחק, ולכן ליריבים שלו יהיה קשה לזהות אילו קלפים הוא מחזיק.

בארי וקורי פורשים.

אמנון פיליפי התחיל בתור השחקן הלא מוכר בשולחן. הוא שיחק בצורה שמרנית, אבל לא פאסיבית מדי. כשהוא הרגיש שהוא במצב טוב, הוא לא פחד להיות אגרסיבי ולהעלות. יש לו ♣A♣ 6. הוא ראה שנגראנו מעלה עם מגוון רחב של ידיים, ומאמין שהאס שלו כנראה מספיק טוב כרגע. בנוסף, הוא נמצא בעמדת הדילר מה שנותן לו עוד יתרון, ולכן הוא כמובן משווה. הקופה כרגע עומדת על 10,900$

דויל בראנסון שמח לראות שיש לו ♥K♠ K. זאת הנחה סבירה שכרגע יש לו את היד הטובה ביותר. הקופה כבר גדלה לא מעט, ומהלך אפשרי הוא להעלות כבר עכשיו ולגרום לכולם לפרוש. סכום הגיוני להעלות בשביל זה יהיה כנראה פחות או יותר 10,000$ – 15,000$. למרות זאת, דויל מחליט רק להשוות.

לעיתים נדירות (מאוד) גם שחקן טוב רק משווה עם מלכים. זה מהלך מסוכן. הרבה יותר מסוכן מרק להשוות עם אסים. אם אתה בעמדה מוקדמת, וביד יש עוד 2-3 שחקנים חוץ ממך, ובפלופ מגיע אס, אתה בבעיה. זה כמעט ודאי שאחד מהם פגע, ואם מישהו יעלה יהיה לך מאוד קשה להשוות לו.

מצב טוב נוסף שאפשר להצדיק בו השוואה עם מלכים היא כאשר אתה יודע שיש בשולחן הרבה שחקנים אגרסיביים.אתה  משווה וסומך על זה שמישהו אחריך יבצע העלאה לפני הפלופ, ואז תעלה מעליו ותנסה לגנוב את הקופה. מהלך כזה יכול להצדיק את הסיכון שבהשוואה בלבד.

במקרה הזה אבל, נראה שלדויל עובד משהו אחר בראש. אחריו יש רק 2 שחקנים. רוב הסיכויים שהם רק ישוו או יפרשו.זה אומר שבפלופ יהיו 3-5 שחקנים. לא מעט בכלל. דויל גם נמצא בסמול בליינד, מקום לא טוב להיות בו עם מלכים. דויל יודע את זה, והוא גם יודע שכך השחקנים האחרים חושבים. וזאת כנראה המטרה שלו. שום שחקן לא יוכל לנחש שיש לו מלכים.

וזאת בדיוק הנקודה. דויל ישחק כאילו יש לו יד אחרת(בדיוק כמו שהסברנו בעבר שכדאי לעשות לעיתים). נגראנו העלה לפני הפלופ, ובהתחשב בסגנון המשחק שלו, אפשר להניח שיעלה גם אחרי. דויל עומד להביא את נגראנו, המתגאה בכישורי קריאת השחקנים שלו, למצב בו אין לו שום סיכוי לנחש את הקלפים שדויל מחזיק, ולראות מה קורה במצב כזה.

יש סיכוי טוב שהוא יבזבז זוג מלכים ואת האפשרות לזכות בקופה בינונית ויש סיכוי גם שעם קצת מזל יצליח לזכות בקופה גדולה. אבל בלי קשר לכסף שאולי יזכה בו או יפסיד, דויל יוכל בסוף היד לחשוף את הקלפים שלו ולומר לנגראנו “תוותר, אין לך סיכוי לקרוא אותי”. דויל מוכן עכשיו לסכן חלק מהכסף שלו, רק בשביל לגרום לנגראנו (וגם לשאר השחקנים) לפחד ממנו בידיים עתידיות ולהקשות עליהם לקרוא אותו בעתיד.

אלי אלעזרא משווה 3400$ עם ♣4 ♥7. לדעתי מדובר על מהלך לא טוב ועדיף לפרוש. ביד יש כבר 3 שחקנים נוספים, ואין לו פוטנציאל גבוה לשפר אותה. בנוסף, הוא משחק בביג בליינד, כך שהעמדה שלו לא טובה. לבסוף, מדובר על סכום כסף די גדול – 6-7 ביג בליינדים לפני הפלופ. אפשר מדי פעם להכנס עם ידיים כאלו, אבל צריך לבחור את הסיטואציות המתאימות בשביל זה. וזאת בטוח לא אחת מהן.

אנטוניו אספנדיארי פורש.

הקופה כרגע עומדת על 18,000$. בהתחשב בזה שאנחנו עוד לפני הפלופ, מדובר על קופה די רצינית (30 ביג בליינדים).

פלופ

הקלפים שנפתחים הם ♠5 ♠7 ♣J

דויל מדבר ראשון. הוא סה”כ מרוצה מהפלופ. ברגע שלא הופיע אס זאת הנחה סבירה מבחינתו שעדיין יש לו את היד הכי טובה. הקופה כבר די גדולה ויש גם סיכוי לפלאש. ככל הנראה המהלך הנכון יהיה להעלות פה בערך 3/4 קופה ולסיים עם זה כל עוד המלכים הם באמת היד הכי טובה. אפשרות הגיונית נוספת היא לעשות צ’ק. מאיך שהמשחק התקדם עד עכשיו ניתן להניח שנגראנו יעלה, ואז דויל יוכל להעלות מעליו. מה שנקרא check-raise. דויל עושה צ’ק, אבל נראה שיש לו תכנית אחרת בראש.

אלי אלעזרא פגע בזוג אמצעי. אין לו באמת מושג האם הוא טוב על שאר השחקנים, והוא עושה צ’ק.

דניאל פגע בנסיך שלו, שבמקרה הזה הוא גם הזוג הכי גבוה בשולחן. תוצאה טובה מאוד מבחינתו. בנוסף, 2 השחקנים לפניו עשו צ’ק, ככה שהשליטה אצלו והוא יכול להעלות. הימור הגיוני במצב הזה יהיה כנראה בין 9,000$ לבין 15,000$. דניאל מחליט להעלות 8,000$, הימור נמוך יחסית (פחות מחצי קופה) אבל עדיין סביר.

אמנון פספס לחלוטין את הפלופ ופורש

התור חוזר לדויל. הוא יכול להעלות פה, אבל הוא מחליט רק להשוות. נראה שהוא מתכנן לשחק את היד הזאת לאט ולתת לנגראנו להמר

אלי מבין שאין לו מה לחפש ביד הזאת ופורש.

הקופה כעת עומדת על 34,000$.

טרן

הקלף הרביעי שלנו הוא ♣9.

המצב של דויל קצת פחות טוב עכשיו. הלוח כולל כמה סיכויים לסטרייטים ופלאשים. הוא יכול להמר, אבל הוא מחליט לשמור על התכנית המקורית שלו, ולייצג כאילו הוא בעצמו מחכה לאיזה סטרייט או פלאש, אולי עם איזה זוג נמוך בו זמנית. הוא עושה צ’ק.

דניאל כבר מתחיל לעשות חישובים בנוגע לידיים שיכולות להיות לדויל. הוא עשה צ’ק ואז השווה בפלופ. זה אומר שצריך להיות לו משהו, אבל מה? התשע הזה יכול היה לעזור לו, אבל סיכוי טוב יותר שעכשיו הוא מחכה לעוד קלף אחד בשביל לקבל את היד המנצחת. דניאל מחליט להמר 30,000$. זה הימור גדול, פחות או יותר כל הקופה. אם דויל מחכה לקלף כלשהו, הוא כנראה יפרוש, אם לא, אז דניאל יבין שהוא כנראה כבר הפסיד.

דויל רק משווה. מהצד שלו קשה להבין האם האסטרטגיה שלו עובדת, או שאולי לנגראנו כבר יש יד טובה. בכל מקרה, נראה שעדיף רק להשוות, מה ששם את הקופה על 94,000$.

ריבר

הקלף האחרון הוא ♥A.

דויל בטוח לא מרוצה מהקלף הזה. יש סיכוי שלנגראנו היה זוג בינוני עם אס. או שאולי הוא בילף כל הזמן הזה עם אס-משהו. יתכן שגם התשע בטרן עזר לו. בכל מקרה, נראה שהמלכים שלו כבר לא במצב כזה טוב. אפילו אם במקור הוא תכנן לבצע הימור בריבר, נראה שעכשיו זה מסוכן מדי והוא מחליט לעשות צ’ק שוב.

אחרי הצ’ק של דויל, דניאל אומר “אני פשוט לא חושב שאני מנצח, בטח יש לך זוגיים” ופותח את הקלפים שלו. מנקודת המבט של נגראנו, מה עוד היה יכול להיות לדויל? ההשוואות לפני הפלופ ובפלופ יכלו לכלול בתוכן טווח ידיים רחב יחסית. אבל בטרן לעומת זאת דויל השווה הימור מאוד גדול, לא משהו שעושים כשיש לך רק את הריבר כדי להשלים לסטרייט או פלאש, מה שאומר שכנראה כבר מחזיק ביד חזקה. הבעיה של נגראנו היא ששום יד לא הגיונית לכל הפעולות שדויל ביצע.

האם דויל היה משחק ככה עם אס-שבע לדוגמה? אולי עד הפלופ כן, אבל להשוות הימור כל כך גבוה עם זוג שביעיות? מאוד לא סביר. אולי 7-5? אבל אז למה הוא רק השווה בטרן, ורק עשה צ’ק בריבר? הבעיה היא ששום יד לא מתאימה לכל הפעולות שבוצעו, אבל ההשוואה בטרן אומרת לדניאל שלדויל יש משהו.

אז נגראנו עושה צ’ק, ודויל חושף את המלכים שלו.

היד הזאת הייתה כמעט מושלמת בשביל דויל. לא רק שהוא זכה בקופה די רצינית, אלא שהוא גם שלח מסר ברור לנגראנו ולשאר השחקנים – אין לכם שום סיכוי לגלות מה הקלפים שלי. מאוד קשה לשחק ידיים מול מישהו שאתה לא יכול לקרוא.

השקעה לטווח הרחוק

התחבולה של דויל ברנסון לא תשתלם כל כך בכל מצב. היה לו מזל שאף אחד לא פגע ביד חזקה בשום שלב, משהו שלא יקרה כל הזמן. במקרה הזה, הוא זכה ביד והרוויח, אך הכוח האמיתי של המהלך שלו הוא ההשקעה לטווח הרחוק. ברגע שהוא חשף את זוג המלכים השחקנים בשולחן הבינו שהוא שחקן לא צפוי ושצריך להזהר ממנו. עם פלופ וטרן אחרים, ואולי שחקן יותר שמרן מנגארנו מולו, דויל היה משחק אחרת ופורש מוקדם יותר. אבל בהתחשב במצב הוא שיחק מצוין והצליח להרוויח לטווח הקצר ולטווח הארוך בו זמנית.

מתי כדאי לבצע מהלכים כאלו?

אפשר בגדול לחלק מהלכים מהסוג הזה לשני סוגים – להמר עם יד לא מושלמת כדי להראות שאתם עלולים לבלף, או לשחק באופן פסיבי עם יד טובה (כמו בדוגמה). בשני המקרים, מהלכים כאלו יעילים בעיקר בתחילת היד – לפני הפלופ ובפלופ, כי בשלבים האלו הקופה עוד קטנה ואתה צריך להשקיע פחות כסף בשביל להשיג את אותו האפקט. בריבר, לבצע מהלך לא אופטימלי רק בשביל ליצור איזשהו אפקט לידיים הבאות עלול לעלות לך בכל הערימה שלך במצב בו יש לך יד חלשה, או למנוע ממך רווח גדול אם יש לך את יד טובה והחלטת שלא להמר.

אני מקווה מאוד שנהנתם מניתוח היד הזאת ושהיא עזרה לכם להבין בצורה קצת יותר טובה איך להפתיע את היריבים שלך בשולחן הפוקר.

אהבתם את הפוסט הזה ואתם רוצים ללמוד עוד על פוקר? תבקרו בדף הזה ותכירו את אחת מתכניות לימוד הפוקר הכי טובות שיש היום ואחד מהמקומות שאנחנו למדנו מהם איך לשחק פוקר כמו שצריך בעצמנו! 

במאמר הקודם שכתבתי דיברתי על מידע שאינו שפת גוף שאנחנו יכולים להיעזר בו על מנת לגלות אילו קלפים יש ליריבים שלנו. אבל כמובן שגם היריבים שלנו לא טפשים, וסביר מאוד להניח שהם ינסו להשתמש בטכניקות האלו בעצמם עלינו. אנחנו כמובן נרצה להקשות עליהם כמה שיותר ולנסות לבלבל אותם. בטח ראיתם כבר איך שחקנים מקצועיים משתמשים במשקפי שמש בשביל להסתיר את העיניים ולהסגיר כמה שפחות מידע בשפת הגוף שלהם. זה כמובן חשוב, אך מי שקרא את המאמר שקישרתי אליו בהתחלה מבין שיש עוד הרבה רמזים עליהם ניתן להתבסס שאינם קשורים בכלל לשפת גוף.

בשביל למנוע מהיריב שלנו לגלות את הקלפים שלנו כמה שיותר, יש לנו שתי מטרות עיקריות. הראשונה, ולרוב הפשוטה יותר, היא שהיריב לא יוכל לצמצם את טווח הידיים שעלול להיות לנו. המטרה השנייה היא שאם היריב כן מצילח לצמצם את טווח הידיים שהוא חושב שיש לנו, אז שהצמצום יהיה שגוי. אבל איך נעשה זאת?

תמשיכו לקרוא את הפוסט ותגלו:

תגוונו בהימורים

אחת הדרכים הבסיסיות והיעילות למנוע מהיריבים לקרוא אותנו, הוא לגוון בהימורים שלנו. המטרה היא שלא משנה איזה פעולה ביצעת בתורך, העלאה, השוואה או צ’ק, היריב לא יוכל להסיק מזה משהו לגבי הקלפים שיש לך. בואו נראה דוגמה קצרה.

אתה נמצא בעמדה באמצע, נניח השחקן החמישי מתוך 8. השחקנים עד אליך פורשים. התור מגיע אליך, והקלפים שלך הם ♣A♠ K. יד טובה בהחלט. אתה מחליט להעלות ל-3 ביג בליינדים. השחקן בעמדת הדילר משווה וכל שאר השחקנים פורשים. מגיע הפלופ: ♦K♥ 7♠ 4.

מה אתם עושים?

תזכרו את מה שחשבתם, ועכשיו בואו נעשה שינוי קטן. נניח והפלופ שהתקבל הוא ♦Q♥ 7♠ 4.

מה אתם עושים עכשיו?

רוב השחקנים המתחילים יענו תשובה ברורה – במקרה הראשון יש לנו זוג גבוה עם קיקר אס, ולכן הם מעלים. במקרה השני קצת פחות ברור, וכנראה שמדי פעם יעשו צ’ק ומדי פעם יעלו.

שימו לב שמישהו שמשחק בצורה הזאת באופן קבוע, הוא טרף קל. במידה והעלה, לא ניתן להסיק יותר מדי על מה שיש לו, אבל ברגע שעשה צ’ק, אתה יודע שהוא לא פגע בקלפים שהיה צריך. זה יותר מדי מידע לתת ליריבים שלך. זה פחות משמעותי במשחק אונליין, שם השחקנים שאתה משחק נגדם מתחלפים בתדירות הרבה יותר גבוהה, כך שלאף אחד לא יהיה זמן ללמוד אותך. אבל במשחק אמיתי של כמה שעות לעומת זאת, או בקבוצת הפוקר הקבועה שלך, חייבים להזהר עם סגנון משחק כזה.

אז מה אפשר לעשות?

שיטה מאוד פשוטה היא לבצע העלאה בחצי מהפעמים, ובחצי השני לעשות צ’ק, לא משנה אם פגעת במשהו בפלופ או לא.  במצב שתואר, כשביצעת העלאה לפני הפלופ עם אס-מלך, אתה תצליח לפגוע בקלפים שאתה צריך בערך 30% מהזמן, ותפספס בסיכוי של 70%. אם אתה תבצע הימור בחצי מהפעמים, לא משנה מה הפלופ, היריב לא יכול להסיק שום דבר מכך. נסתכל על מדגם של 100 ידיים. אתה תעלה חצי מהן. זה כולל 15 ידיים בהן פגעת בפלופ, ו-35 בהן פיספסת. אותם מספרים יהיו נכונים גם למקרים בהם אתה עושה צ’ק. 15 פעמים תעשה צ’ק למרות שפגעת בפלופ, ו-35 פעמים כשפספסת.

האחוז המדויק של הפעמים שאתה בוחר להעלות או לעשות צ’ק לא כזה משנה. הוא יכול להשתנות משחקן לשחקן לפי סגנון המשחק, ולפי השחקנים שאיתם משחקים. שום שחקן לא יצליח לעקוב אחריך מספיק טוב בשביל לנסות ולתפוס את האחוזים האלה. למעשה, לשום שחקן טוב אין אחוזים קבועים לפיהם הוא פועל. הנקודה החשובה היא שכל רצף הימורים צריך להתאים לכל סוגי הידיים. כשאתה עושה צ’ק אחרי הפלופ, היריב שלך צריך לדעת שאתה עלול לעשות את זה עם יד חלשה ויד חזקה באותו הסיכוי. הדרך היחידה לגרום לזה לקרות היא אם אתה תבצע כל פעולה אפשרית עם כל יד אפשרית. כמובן שיש יוצאים מן הכלל: אל תפרשו אם יש לכם את היד הכי חזקה, ואל תעלו עם ידיים שהן בבירור מפסידות (אלא אם כן אתם מנסים לבלף בכוונה), אם הקלפים שיש לכם הם 2-7, אין סיבה שבכלל תראו את הפלופ.

בפעם הבאה שאתם רוצים לקבל החלטה על האם לעשות צ’ק או להעלות, לפני שאתם בוחרים, נסו רגע להזכר אם היה מצב דומה לזה בשולחן (כנראה שכן) וחשבו מה עשיתם בו. המצב לא חייב להיות זהה לחלוטין, הסיכוי שיהיה לכם בדיוק את אותה סיטואציה בפוקר הוא אפסי. אם בפעם הקודמת העליתם, אולי הפעם אפשר להסתפק בצ’ק. אם בפעם הקודמת עשיתם צ’ק, אולי עכשיו דווקא שווה להעלות.

אם תצליחו לשמור על האסטרטגיה הזאת לאורך זמן ולבצע אותה בצורה טובה, ליריבים יהיה מאוד קשה לקרוא אתכם.

תשחקו ידיים לא צפויות

אתם בעמדה מוקדמת בשולחן, ומקבלים ליד ♣A♣ 3. אף אחד לא העלה עד אליכם. מה אתם עושים?

כמובן שהמידע שנתתי חלקי, אך זה לא באמת משנה עבור השיטה שאני רוצה להראות. אני מניח שרובכם ישוו עם יד כזאת, אולי חלק יפרשו, אבל כמה מכם יעלו איתה?

רוב השחקנים מעלים לפני הפלופ עם ידיים טובות בלבד. יותר מזה, במצב הנוכחי יש המון טיעונים נכונים למה העלאה היא מהלך שגוי: יש לך אס עם קיקר נמוך בעמדה מוקדמת, אפילו אם יצא אס, האם תרצה להעלות? הרי אם לשחקן נוסף יש אס, אז כנראה שתפסיד לו. אתה בעצם שם את עצמך במצב שבו תצטרך לקבל החלטות קשות בסיבובים עתידיים. אם כך, למה שנעלה?

התשובה היא, בדיוק כמו בכותרת, כדי לחזק את הרעיון שאנחנו בלתי צפויים. במידה וכן נפגע בפלופ טוב (זוגיים, פלאש ואפילו סיכוי לפלאש) לשחקנים שנגדנו יהיה מאוד קשה לדעת מה יש לנו. ברור שברוב המקרים זה לא יקרה, וכנראה שנפסיד את ההימור הראשוני שלנו. בדיוק בגלל זה השאלה האמיתית שחשובה היא לא “האם כדאי לנו לשחק A-2 בעמדה מוקדמת?” אלא “באיזו תדירות אנחנו יכולים לשחק A-2 (וכל יד חלשה אחרת) לפני שהעלות של לשחק ידיים חלשות תגבר על אלמנט ההפתעה?”

זאת שאלה שמאוד קשה לתת עליה תשובה, ושחקנים שונים, עם סגנונות שונים יענו עליה אחרת, לרוב גם עם נימוקים שונים. אם נסתכל מנקודת מבט של שחקן שמרן-אגרסיבי, התשובה שלו כנראה תהיה משהו כמו “ברוב המקרים אני אפרוש, אך מדי פעם, בערך 5-10% מהזמן, כנראה אם הקלפים מאותו סוג, אני אעלה. אני ארצה לשחק אותה יותר בשולחן שבו רוב השחקנים שמרנים ופסיביים יחסית, שכן אם אני מעלה, רובם יאמינו שיש לי יד חזקה ויפרשו עם אס-X שבפועל טוב יותר משלי. אם מישהו יעלה מעלי, אני אדע שאני במצב רע וכנראה אפרוש. בשולחן שבו רוב השחקנים יותר משוחררים ואגרסיביים, כנראה שלא אשחק אותה אף פעם, שכן הסיכוי שמישהו יעלה מעלי גבוה, ואני מעדיף לא להתמודד עם זה כשאין לי יד חזקה באופן ברור.”

שחקן יותר משוחרר ואגרסיבי יכול לענות משהו כמו “בעמדה מוקדמת, אני אשחק יד כזאת בערך 15-20% מהזמן. כנראה שישוו לי יותר מאשר לשחקן שמרן, אבל גם ישוו לי עם דברים חלשים יותר. אם יגיע אס בפלופ, יהיה סיכוי גבוה יותר שליריב שלי לא יהיה אס”

צורת החשיבה הזאת נכונה לעוד ידיים גבוליות. אתה רוצה לשחק אותן מדי פעם בשביל להוסיף לאלמנט ההפתעה ולא לאפשר לשחקנים לקרוא אותך בקלות.

אני רוצה להדגיש שוב – אני לא מעודד לשחק עם “זבל”. כשאתם נכנסים ליד, אתם רוצים שיהיה לכם סיכוי סביר לנצח אותה. המצב היחיד שבו הייתי משחק יד כמו 2-7 היא אם אני בביג בליינד ואף אחד לא העלה, ואז יש לי פלופ חינם. אתם כמובן מוזמנים לא להסכים, ואתם יכולים להשתמש גם בידיים האלו בשביל לגוון את סגנון המשחק שלכם. אם זה עובד לכם, לכו על זה, האחריות עליכם.

תקחו בחשבון מי היריבים שלכם ומה הם יודעים

כאשר אתם משחקים מול שחקנים חלשים, הטקטיקות הקודמות מאבדות מערכן. כדי שתהיה משמעות לעובדה שאתם מגוונים בהימורים שלכם, מי שנגדכם צריך באמת לשים לב לזה. לפני שאתם מתחילים לתכנן מהלכים מורכבים, תחשבו מול מי אתם משחקים. בנוסף, גם מול שחקנים מתקדמים יותר, חשוב לזכור אילו ידיים חשפנו. אם השתמשנו באסטרגטיה הקודמת בצורה מושלמת, אבל יצא שחשפנו רק קלפים גבוהים, זה מה שהשחקנים שנגדנו יזכרו. מה שמוביל אותי בדיוק לנקודה הבאה.

תחשפו מידע במכוון

היתרונות של הטקטיקה הזאת שימושית נגד שחקנים מתחילים בגלל שהיא הרבה יותר ברורה לעין, בלי לאבד מהערך שלה נגד שחקנים חזקים יותר. החסרון שלה הוא שהיא מאוד תלויה בקלפים שאתם מקבלים, וקשה להשתמש בה באופן עקבי.

רוב הידיים בפוקר בכלל מסתיימות בזה שכל השחקנים פרשו למעט שחקן אחד, שלוקח את הקופה בלי להראות את הקלפים שלו. במצב כזה, העובדה שהוא העלה או עשה צ’ק, כמעט ולא תורמת למה שאנחנו חושבים, שכן לא ראינו את הקלפים שלנו. ברגע שאנחנו רואים עם מה שחקן נכנס ליד, אנחנו יכולים לקבל אישוש לדרך החשיבה שלנו אם צדקנו, או לנסות ללמוד לקח לעתיד אם טעינו.

בואו נניח שאתם משחקים בצורה יחסית משחוררת, נכנסים לדי הרבה ידיים, ומעלים לפני הפלופ לא מעט. אופטימלית, הייתם רוצים לנסות ולשדר בדיוק את ההיפך. הייתם רוצים שהשחקנים שמשחקים נגדכם יאמינו שאם אתם מעלים לפני הפלופ, זה דווקא אומר שיש לכם קלפים טובים.

כדי להשיג את המטרה הזאת, נרצה לעקוב אחר שני כללים מרכזיים:

1. נראה כמה שיותר ידיים שנוגדות את סגנון המשחק שלנו
2. נראה כמה שפחות ידיים שתומכות בסגנון המשחק שלנו

אם נמשיך מהדוגמה הקודמת, אז במידה וניצחנו יד כי כולם פרשו, אז נרצה לחשוף את הקלפים רק במידה והם גבוהים. אם מראש נכנסנו עם יד חלשה, לא נרצה להראות אותה.

פוקר באינטרנט

לטוב או לרע, קשה מאוד להשתמש בטקטיקות הטעיה כאלו באינטרנט. לאנשים יש זמן מוגבל לפעול, מה שנותן להם הרבה פחות זמן לחשוב על המהלכים שלהם ועל שיטות המשחק של היריבים שלהם. בנוסף, בעוד שבמשחק אמיתי אתם נמצאים בשולחן אחד בלבד, באינטרנט זה מאוד נפוץ לשחק במספר שולחנות בו זמנית. ליריבים שלכם פשוט אין זמן או יכולת לעקוב אחריכם ולנסות לבנות לכם פרופיל. כתבנו על כך גם בפוסט שמדבר על איך לשחק פוקר באינטרנט. בקיצור, כשאתם משחקים אונליין, אתם יכולים להרגע ולהיות קצת יותר “שקופים”.

סיכום

היריבים שלכם לא טפשים (לרוב). בדיוק כמו שאתם מנסים לקרוא אותם ולגלות מה יש להם, כך גם הם מנסים לקרוא אתכם וללמוד עליכם. כל דבר שאתם עושים יכול להשפיע. תהיו מודעים למה שאתם משדרים כלפי חוץ. כאשר אתם חושבים על פעולה מסויימת, אל תחשבו רק מה יש לכם ביד או מה אתם חושבים שיש ליריבים שלכם. תחשבו גם על השאלה “מה היריב שלי חושב עלי?”. אפשר לומר שיש פה קרב מוחות, האם אני יודע מה היריב שלי חושב עלי?

 

אהבתם את הפוסט הזה ואתם רוצים ללמוד עוד על פוקר? תבקרו בדף הזה ותכירו את אחת מתכניות לימוד הפוקר הכי טובות שיש היום ואחד מהמקומות שאנחנו למדנו מהם איך לשחק פוקר כמו שצריך בעצמנו! 

 

במאמר הזה נדבר על קבלת ההחלטות בנוגע להימורים שאנחנו מבצעים. זה נושא גדול מאוד ואנחנו ניגע פה באחד מהאספקטים שלו. כשאנחנו מבצעים הימורים בשולחן הפוקר אנחנו צריכים לקחת בחשבון לא רק את הכוח של היד שלנו ביחס ליד של היריב אלא גם את גודל הקופה הכללית (הכסף שכבר הימרו באותה יד) ואת גודל הערימה שלנו ושל היריב. אני מניח פה שמושגים כמו יחס קופה כבר מוכרים לכם, ואתם מסוגלים לחשב פחות או יותר את הסיכוי שלכם לזכות במצבים שונים. במידה ולא, חשוב שקודם תקראו את המאמר הבא שמדבר על סטטיסטיקה והסתברות בפוקר, ומכסה את הנושאים האלו.

ולפני שנתחיל באמת חשוב לנו להגיד שאם אתם רוצים ללמוד על הנושא הזה לעומק ולגעת גם בהמון אספקטים אחרים שקשורים אליו, אנחנו מאוד ממליצים לבקר את הדף הזה שמסביר על אחת מתכניות הפוקר הכי טובות שאנחנו מכירים. התכנית הזאת נועדה לאנשים רציניים שחפשים איך לשפר את משחק הפוקר שלהם על הצד הטוב ביותר.

ובלי עוד הקדמות מיותרות, נחזור לפוסט שלנו:

איזון בין הכוח של היד לבין גודל הקופה

יש חוק מאוד בסיסי שמתאר את הקשר בין היד לבין הקופה: ידיים קטנות, קופה קטנה, ידיים גדולות, קופה גדולה. זה אומר שאם יש לך יד שמתאימה לקופה קטנה, המטרה שלך היא לשמור את הקופה קטנה, ואם יש לך יד שמתאימה לקופה גדולה, אז המטרה שלך היא להגדיל את הקופה. על אילו ידיים מדובר? אנחנו נעשה כמה הכללות גסות.

ידיים קטנות

אחרי הפלופ, ידיים קטנות יכללו בתוכן זוגיים, זוג ביד שגבוה מכל הקלפים שבשולחן, זוג גבוה עם קיקר גבוה או פחות מזה. בהרבה מהמקרים הידיים האלו הן הכי טובות בפלופ, אך יש סיכוי יחסית נמוך שהן יתחזקו בטרן או בריבר לאחר מכן. כשיש לך יד קטנה, המטרה שלך היא גם לשמור את הקופה קטנה, ולנסות להבין האם יש לך את היד הכי טובה. כדי לעשות את זה, נקטין את גודל ההימורים שלנו, לדוגמה נהמר בפלופ חצי קופה ולא 3/4 קופה ואולי אפילו נעשה צ’ק באחד הסיבובים. שחקנים מתחילים רבים מפסידים הרבה כסף בגלל ידיים קטנות שהפכו לקופות גדולות.

ידיים גדולות

יכללו בתוכן שלישיות ויותר, ולפעמים גם ידיים עם פוטנציאל, לדוגמה אם חסר לך קלף אחד לפלאש עם אס. לקבל שלישיה בפלופ זאת לא רק יד חזקה במיוחד, אלא גם יד עם פוטנציאל לא רע להפוך לפול האוס. עם יד גדולה, המטרה שלך היא להגדיל את הקופה. בצורה זו, תוכל לשים הימור גדול מאוד בסיבוב האחרון וליריב יהיה יחס קופה מספיק טוב כדי שהוא ירצה להשוות.

שימו לב שיד קטנה היא לא בהכרח חלשה, ויד גדולה היא לא בהכרח חזקה. השיקול של האם היד שלי טובה יותר מהיד של היריב הוא חשוב מאוד, אך לא החלק המרכזי במדריך הזה.

כמו עם כל דבר בפוקר, חשוב לקחת שיקולים נוספים בחשבון. אם יש לך זוג עשיריות ביד, והפלופ יצא  ♥10 ♥Q♥ J   אז זה מאוד נחמד שיש לך שלישיה על הפלופ, אבל הסיכוי שלמישהו אחר יהיה סטרייט או פלאש גבוה מאוד. במקרה הזה, השלישיה לא תהיה יד גדולה.

בנוסף, בפוקר חשוב להיות לא צפוי, כך ששתי הגישות האלה מוגבלות בצורך לבלבל את היריב ולדאוג שהוא לא ידע מה אתה עושה.

דוגמה:

אתה משחק בשולחן באינטרנט. הבליינדים הם 2$/4$. נכנסת לשולחן לא מזמן, ונשארת פחות או יותר יציב על 400$.

אתה מקבל ♦Q♥ K ואתה במקום לא רע באמצע השולחן. השחקנים לפניך פורשים ואתה מחליט שזה זמן טוב להעלות. אתה מחליט לשים 3 ביג בליינדים, שהם 12$.

 

הדילר משווה לך ולאחר מכן גם הביג בליינד. לשניהם יש יותר כסף ממך, בערך 600$ כל אחד. הקופה כרגע היא 38$.

בפלופ יוצא ♠4 ♥9 ♠Q . הביג בליינד עושה צ’ק, והתור מגיע אליך. יש לך Top Pair עם קיקר מעולה. בנוסף, יש על הלוח שני עלים, ואם למישהו יש עשר נסיך, אז גם יש לו סיכוי לסטרייט. אתה לא רוצה לתת להם קלף חינם. נראה כמו הזדמנות טובה להעלות. אתה לא רוצה שאנשים יפגעו בידיים שלהם ומעדיף שיפרשו עכשיו, אז אתה מעלה את הקופה, 38$.

 

הדילר פורש, והביג בליינד משווה. הקופה כרגע עומדת על 114$.

הטרן מגיע, ואיתו ♣10. אתה שמח שזה לא עלה, אבל עכשיו יש יותר קלפים שמשלימים לסטרייט. הביג בליינד שוב עושה צ’ק. אתה חושב שעדיין יש לך את היד הכי טובה, ואתה בטוח שהביג בליינד מחכה לסטרייט או לפלאש. אתה רוצה לתת לו יחס קופה לא טוב, ומחליט שבערך שני שליש מהקופה זאת כמות טובה בשביל זה ומהמר 70$. הביג בליינד משווה שוב.הקופה היא כרגע 248$. עד עכשיו הימרת 120$, והערימה שלך ירדה ל 280$.

הריבר מגיע, ואיתו ♦A. הביג בליינד מהמר 250$. מה אתה עושה?

אלא אם כן אתה בטוח שהיריב שלך מבלף, כדאי לך לפרוש. הזוג שלך כבר לא הכי גבוה בשולחן, ויש הרבה ידיים סבירות שיכולות לנצח אותך. יש סיכוי לא רע שהיריב שלך חיכה לפלאש כשיש לו אס ביד. אפילו זוגיים זאת יד יחסית סבירה כאן. אולי בכלל הייתה לו שלישיה על הפלופ וברגע שהוא ראה שאתה מעלה הוא החליט לטמון לך מלכודת? חשוב לזכור שאנחנו משחקים פה נגד הביג בליינד. כבר היה לו כסף בקופה ולכן טווח הידיים איתן הוא יכול היה להשוות את ההימור הראשוני הרבה יותר גדול. בנוסף, העובדה שהימרת 3 פעמים ברצף ממש מתאימה לזוג גבוה ולא נראה שהיריב שלך פוחד מזה כל כך.

אז מה אתה עושה במצב כזה? אפשר כמובן לנסות להעלות ולבלף את היריב, הפוסט הזה לא נועד לדבר על בלופים ולכן לא נכנס לאפשרות הזאת. בלי מידע נוסף, הדבר הנכון הוא לפרוש לפני שאתה מפסיד את כל הכסף שלך על זוג מלכות מסכן.

מה בעצם השתבש פה? ההימור לפני הפלופ היה בסדר גמור. הייתה לך יד טובה ושני שחקנים לפניך פרשו. גם להמר בפלופ היה מהלך הגיוני, הבעיה הייתה בכמות הכסף ששמת. יכולת בקלות להמר בין חצי לשני שליש מהקופה (20-25$) וככל הנראה היית מקבל תוצאה דומה.

למרות זאת, הטעות המרכזית היה ההימור הגדול בטרן. היית ביתרון מבחינת המיקום על היריב שלך, ואחרי הצ’ק שלו, יכולת לעשות צ’ק בעצמך. ההימור בטרן גורם להווצרות של קופה ענקית שמובילה להימורים גדולים עוד יותר בריבר, הימורים שהיד שלך לא מצדיקה.

אני שומע את הזעקות שלכם עד לפה “אבל איך אני יכול לתת לו קלף בחינם אם אני חושב שיש לו סיכוי לפלאש או לסטרייט??” זה בהחלט נכון, אבל פוקר זה משחק שדורש מאיתנו לאזן בין אינטרסים מנוגדים.

מצד אחד, אנחנו רוצים למנוע מהיריבים שלנו לראות קלפים בחינם, מצד שני, אנחנו צריכים לדאוג שהגודל של הקופה לא יצא משליטה יחסית לכוח של היד שלנו. יש לנו שתי מטרות מנוגדות, ולכן אנחנו צריכים לבחור מה בראש סדר העדיפויות שלנו.

נשאל את עצמנו, במידה ואנחנו טועים, איזה טעות תעלה לנו יותר ביוקר? הימור גדול בטרן מוביל בוודאות לקופה מאוד גדולה יחסית לזוג שיש לנו. לעומת זאת, אם אנחנו לא מעלים צריכים לקרות שני דברים לפני שאנחנו נפגעים. קודם כל, צריך שלשחקן שמולנו באמת תהיה את היד שאנחנו מודאגים ממנה. לאחר מכן, גם אם יש לו את  היד (סיכוי לפלאש לדוגמה) הוא צריך לקבל את הקלף הנכון בריבר.

אם להסתכל על כל הידיים שיכולות להיות ליריב שלנו במקרה הזה, בהתחשב במיקום, ההימורים שבוצעו וכו’, אפשר לתת הערכה גסה של 30% שיש לו את הקלפים האלו. עכשיו, במידה והוא באמת ממתין לקלף ספציפי, הסיכוי שלו לפגוע בו בטרן או בריבר הוא בערך 30%. כלומר, במידה ואנחנו נותנים ליריב שלנו קלף חינם, אנחנו מסתכלים על אירוע  (גם יש לו יד עם פוטנציאל, והוא גם מממש את הפוטנציאל הזה) שקורה פחות או יותר בסיכוי של 10%. לעומת זאת, אם אנחנו מבצעים את ההימור בטרן, יש סיכוי של 100% שאנחנו מייצרים קופה גדולה מדי.

המסקנה המתבקשת – עדיף לתת לשחקן שנגדנו קלף בחינם ולשמור על גודל הקופה בשליטתנו.

איך שומרים על הקופה קטנה? הדבר הנכון הוא להגביל את מספר הסיבובים בהם אנחנו בוחרים להמר. אסטרטגיה בסיסית תהיה להמר בפלופ, ואם השוו לנו, לעשות צ’ק בטרן. דרך נוספת היא לעשות צ’ק בפלופ ולראות מה אנשים עושים. אם כולם עשו צ’ק והקלף שהגיע בטרן לא עשה שינוי משמעותי, אז אנחנו יכולים להמר. אנחנו בעצם רוצים “לבטל” סבב הימורים אחד על מנת לשמור את הקופה קטנה יותר.

 

התחייבות לקופה

מדי פעם, לקראת הריבר, הקופה נעשית כל כך גדולה, שלא משנה כמה היריב מהמר, כדאי לנו להשוות לו בגלל שאנחנו מקבלים יחס קופה מצוין. במצב כזה נגיד שאנחנו “מחוייבים לקופה”. כשאתה מחוייב לקופה, אלא אם כן אתה בטוח ב-100% שאתה מפסיד את היד, אין שום דבר שימנע ממך להשוות כל הימור ואפילו להכנס אול אין. אם היריב לא מעלה אותך אול אין, ברוב המקרים כדאי לך לעשות את זה בעצמך. בעצם, יחס הקופה כל כך טוב שלהכנס אול אין זאת ההחלטה הנכונה, לא משנה מי שם את ההימור הראשוני.

בואו נסתכל על דוגמה קצרה וקיצונית בשביל להמחיש את הרעיון:

נניח ואתם בשולחן עם בליינדים של 5/10 שקל. ביד הקודמת הפסדתם סכום רציני וכרגע נשארו לכם 11 שקל. בשביל לעשות את המצב אפילו גרוע יותר, אתם הביג בליינד. אתם שמים את ה-10 שקל שאתם חייבים לשים, ונשאר לכם שקל בודד. לא משנה מה היד שתקבלו, המהלך הנכון יהיה לשים אול אין. הסיבה לכך היא שאתם צריכים לשים רק שקל אחד, לקופה בגודל מינימלי של 15 שקל. מספיק שעוד אדם אחד ישווה, ומדובר על יחס קופה של 1:26. אפילו אם יש לכם 7-2, וליריב שלכם יש אסים, הסיכוי שלכם לנצח אותו הוא בערך 11%. נכון, זה לא סיכוי גבוה, אבל יחס הקופה מצדיק את זה.

התחייבות לקופה יכולה גם לקרות אחרי הריבר, כשכבר אין עוד קלפים שיכולים לעזור לנו. זה קורה כשיש לך יד שהיא “בסדר” ואתה חושב שאתה אולי תנצח, גם אם בסבירות נמוכה. במצב כזה אנחנו יכולים לנסות לחשוב על כל הידיים האפשריות שיש ליריב, וכמה מתוכן אנחנו מנצחים ביחס לקופה.

התחייבות לקופה נפוצה יותר בטורנירים. הבליינדים עולים בעקביות, ומהר מאוד אתה מוצא את עצמך במצב שבו אתה חייב להכנס אול אין (ובתקווה לנצח) כדי להצליח לשרוד. במשחקים רגילים (cash games) לעומת זאת זה קורה לעיתים יותר נדירות, אבל החלטות הקשורות להתחייבות קופה הן קריטיות, שכן ברוב המקרים כל הכסף שיש לך נמצא בסכנה. בכל שלב, אתה צריך לשאול את עצמך שתי שאלות:

1. כמה מהכסף שלי אני מוכן לסכן ביחס ליד שיש לי, והיד שאני חושב שיש ליריב שלי?
2. אם היריב שלי שם אול אין (עכשיו או בהמשך להימור שלי) האם אני אהיה מחוייב להשוות או שאני אוכל לפרוש?

בעצם, אנחנו מנסים לחשוב איך ההימור הנוכחי שלנו ישפיע על ההימורים הבאים שעלולים להגיע. מרגע שמחוייבים לקופה, להכנס אול אין זה המהלך הנכון, אבל ברוב המקרים שראיתי, אנשים מגיעים למצב שהם מחוייבים לקופה בגלל טעות ולא בגלל החלטה מושכלת.

 

הקשר בין גודל הקופה, כוח היד והתחייבות לקופה

כמו שאתם בטח מבינים, התחייבות לקופה הולכת יד ביד בשליטה בגודל הקופה לבין התחייבות לקופה. בואו נראה מספר ידיים אפשרויות שיכולות להיות לנו ואיך הנושאים האלה מתחברים.

יש לנו יד גדולה

כמו שכבר הוזכר, המטרה היא ליצור קופה גדולה, כך שבריבר היריב שלנו יהיה מחוייב לקופה וישווה לנו פחות או יותר כל הימור שנשים. המטרה שלנו היא למצוא איזון כדי שהיריב שלנו ירצה להשוות את ההימור מצד אחד, אבל מצד שני ההימור יהיה מספיק גדול כך שנרוויח מהקופה סכום רציני. תזכרו, יד גדולה היא לא בהכרח היד הכי טובה האפשרית. הכוונה ליד שהיא כנראה הכי טובה במצב הנוכחי. זה נכון, לפעמים אתם תגלו שליריב שלכם יש יד יותר טובה, אבל פוקר זה עניין של החלטות, וברוב המקרים ההחלטה הנכונה כשיש לך יד גדולה, היא להמר.

יש לנו יד עם פוטנציאל

אלו המקרים בהם אנחנו מחכים לקלף אחד בשביל להשלים את הפלאש או הסטרייט שלנו. אלו ידיים יחסית מורכבות עם הרבה אפשרויות לצורת המשחק. אפשר לשחק אותן בתור חצי בלוף (כפי שמתואר בפוסט על סוגי הימורים). בצורה כזאת אנחנו יכולים להרוויח אם היריב יפרוש, וגם במקרה בו הוא ישוה ונפגע בקלף שלנו. שימו לב שאם היריב מהמר ואנחנו רק משווים, היד שלנו בעצם קצת יותר חלשה, כי עכשיו אנחנו ננצח רק במידה ונפגע בקלף שצריך. אפשר גם לשחק בצורה יותר צנועה, ובעיקר להשוות, אבל חשוב לשים לב שעושים זאת כשיחס הקופה הנוכחי והפוטנציאלי לטובתנו.

יש לנו יד בינונית

מה נכנס לקטגוריה הזאת מאוד תלוי במצב הנוכחי בשולחן. ככלל, אלו הידיים הכי מורכבות וגם אלו שנקבל ברוב המקרים. מצד אחד אתה רוצה להיות אגרסיבי כדי להעיף ידיים בינוניות אחרות, אבל אתה לא רוצה להגיע למצב שאתה מחוייב לקופה עם יד בינונית. ככלל, אם היריב לא מראה סימן כלשהו שיש לו יד טובה, אז כדאי להמר עם יד בינונית בפלופ או בטרן, אבל לא בשניהם. ראינו דוגמה טובה לכך בתחילת הפוסט עם זוג המלכות.

יש לנו יד חלשה

עם כמה שזה מבאס לקבל יד חלשה, יחסית פשוט לשחק אותן והן לא אמורות להוות בעיה. אנחנו נפרוש ואולי מדי פעם ננסה לבלף. ברוב המקרים, אם ניסית לבלף בפלופ והיריב השווה, כדאי לוותר על הבלוף. כמובן שיש מקרים שבהם אתה מאמין שהימור נוסף יגרום ליריב לפרוש, לדוגמה אם אתה בטרן יצא קלף שלדעתך גרוע ליריב שלך.

 

סיכום

אם יש לנו יד קטנה, אנחנו רוצים לשמור על הקופה קטנה ולהמנע ממצב שבו אנחנו מחוייבים לקופה. אם יש לנו יד גדולה, אנחנו רוצים להעלות ולהביא את היריב שלנו למצב שהוא יהיה מחוייב לקופה. איך בדיוק אנחנו עושים את זה, זאת בעיה טקטית. זה תלוי בקלפים שלנו, מה אנחנו יודעים על היריבים שלנו, מה הם חושבים עלינו ועוד.

אהבתם את המאמר הזה ואתם רוצים ללמוד עוד על פוקר? תבקרו בדף הזה ותכירו את אחת מתכניות לימוד הפוקר הכי טובות שיש היום ואחד מהמקומות שאנחנו למדנו מהם איך לשחק פוקר כמו שצריך בעצמנו! 

 

שפת גוף הוא אחד הדברים שהכי מזוהים עם פוקר. לא סתם הביטוי “פוקר פייס” הפך להיות חלק בלתי נפרד בשפה כשמדברים על מישהו שאי אפשר להבין מה הוא חושב ומרגיש. במאמר הזה נדבר על שפת גוף משני כיוונים. נדבר על טיפים ועקרונות חשובים שאנחנו צריכים לשים לב אליהם כשאנחנו מנסים לקרוא את השחקנים שנגדנו, ובסוף נדבר על שפת הגוף של עצמנו כשחקנים.

להבין שפת גוף

כשאנחנו מדברים על שפת גוף, אנחנו מתכוונים לכל פעולה שעוזרת לנו להעביר מידע ללא שימוש במילים. אנחנו נשתמש במושג “לקרוא” שפת גוף כשנרצה לומר שאנחנו מנסים להבין מה מישהו אחר חושב רק מהתנועות שלו. הרעיון של שפת גוף מושרש בטבע שלנו. כולנו קוראים שפת גוף באופן טבעי ביומיום וכולנו מתקשרים עם הסביבה בעזרת שפת הגוף שלנו.

לכל שחקן ברור שאם הוא היה יכול לקרוא את השחקנים האחרים היה לו הרבה יותר קל. כולנו היינו רוצים להבין מתי מי שנגדנו מבלף, ומתי באמת יש לו יד חזקה. לצערנו, מדובר על נושא מורכב מאוד. התחום של קריאת שפת גוף הוא עצום, ויש אנשים שלדעת לקרוא שפת גוף זה המקצוע שלהם והם למדו אותו כל החיים. אנחנו כשחקנים צריכים לדעת עוד דברים רבים הקשורים למשחק עצמו, ולכן אין לנו מספיק פנאי לחקור את התחום לעומק. המטרה של המאמר הזה היא לתמצת כמה שיותר את הדברים שחשובים בשביל לקרוא שפת גוף בתור שחקני פוקר.

טיפים לקריאת שפת גוף בפוקר:

תמיד לחשוב על התמונה הכוללת

כשאנשים חושבים על שפת גוף הם מדמיינים משהו כמו “הוא משקר בגלל שהוא נגע באף”. נגיעה באף באמת נחשבת כסימן לשקר, אך היא יכולה גם לייצג חוסר שביעות רצון, ותאמינו או לא – אולי לשחקן פשוט מגרד האף. אנחנו חייבים להסתכל על מכלול של סימנים על מנת להגיע למסקנה. המטרה שלנו היא למצוא כמה סימנים שונים אשר מסמנים את אותו הדבר כדי לקבל החלטה מושכלת. בני אדם הם יצורים מורכבים, ולרוב אותה תנועה יכולה לסמל כמה דברים.

לשפת גוף יש חוקיות

אצל הרבה שחקנים יש חוקיות מסויימת בהתנהגות. זה יכול להיות אחד מהסימנים המוכרים שנזכיר בהמשך, שבמקרה שלהם מתרחש בתדירות גבוהה, או משהו שייחודי לאותו שחקן. מעבר ללנסות לקרוא את השחקנים שנגדכם, אתם צריכים ללמוד אותם. יתכן ששחקן מסוים נוטה לגעת בעין שלו כשיש לו יד חזקה, או להתעסק עם הפלאפון כשהוא מבלף. זה די קשה ללמוד בו זמנית את כל השחקנים בשולחן, לכן ההמלצה היא לנסות לזהות את השחקנים החלשים שמהם יהיה אפשר להוציא הכי הרבה כסף וללמוד אותם.

במידה ויש לכם קבוצת פוקר קבועה, כנראה שיהיה לכם יותר קל ללמוד את השחקנים. אתם יכולים בכל מפגש לבחור מישהו אחר, או אפילו פעולה ספציפית שמישהו נוטה לעשות, ולעקוב רק אחריה. כאשר משחקים באופן חד פעמי עם אנשים, קשה למצוא חוקיות משמעותית.

חלק נוסף שחשוב בחוקיות הוא להבין שאותו סימן יכול להשתנות בין שחקנים. בעוד ששחקן אחד מתעסק בפלאפון כשיש לו יד חזקה, שחקן אחר יכול לעשות את זה כשהוא מבלף.

תמיד תהיו מודעים

הזמן הכי טוב לנסות לעקוב בו אחרי שחקנים אחרים, הוא כשפרשתם מהיד. זה מאפשר לכם להתרכז רק בלקרוא את מי שמולכם, בלי הלחץ של המשחק עצמו. שחקנים מתחילים נוטים להתעלם מידיים שהם לא נמצאים בהן ולנצל את הזמן למשהו אחר. תהיו חכמים, ותנצלו את הזמן הזה בשביל ללמוד משהו על השחקנים שמשחקים מולכם.

שפת גוף מייצגת דעה

באופן כללי קשה מאוד לתפוס אנשים בשקר רק לפי שפת גוף. אחת הסיבות היא שפעמים רבות אנשים לא באמת משקרים, אלא פשוט טועים, מתבלבלים או פשוט חושבים אחרת. הדוגמה הכי פשוטה לכך היא שחקנים מתחילים. הרבה פעמים הם יכולים להעלות או להשוות המון כסף עם ידיים לא טובות, בלי להראות שום סימן של בלוף. הסיבה לכך היא שהם באמת חושבים שיש להם סיכוי טוב לנצח. חוסר הניסיון גורם לכך שהם לא מבינים שהיד שלהם גרועה, ולכן הם לא באמת מבלפים.

כולנו עושים טעויות לפעמים ולכן מצב דומה יכול לקרות גם עם שחקנים טובים. אני מאמין שרוב האנשים שתשחקו איתם לא יהיו ברמה של פיל אייבי או דניאל נגראנו, ולכן אתם תתקלו בטעויות כאלה יותר ממה שאתם חושבים. בטח תוכלו להזכר בעצמכם בפעמים שבהן הייתם בטוחים שהפלאש שלכם ינצח את המשחק, רק כדי לגלות שלשחקן שמולכם יש פול האוס. כנראה שכל מי שהיה מנסה לקרוא את שפת הגוף שלכם, היה בטוח שיש לכם יד מצויינת, בגלל שזה באמת מה שהאמנתם בו.

אל תנסו לנחש את הקלפים המדוייקים של שחקן לפי שפת גוף בלבד. כאשר שחקן מגיב בצורה כלשהי שמייצגת “יש לי יד חזקה” (וכמובם זה נכון גם לידיים חלשות) זה לא בהכרח אומר שיש לו את היד הכי חזקה במשחק, אלא שהשחקן חושב שיש לו יד חזקה. שחקן יכול לחשוב שזוג האסים שלו מצוין, גם אם השחקן שמולו משחק כאילו יש לו סטרייט.

על מה להסתכל כשמנסים לקרוא שפת גוף?

אז עכשיו בואו נדבר על כמה סימנים מרכזיים שכדאי לשים לב אליהם. אלו כמובן לא הסימנים היחידים, אבל הרגשתי שהם הכי רלוונטיים לשולחן הפוקר. לחלק מהסימנים יש פירוש מובהק, וחלק משתנים משחקן לשחקן בצורה משמעותית יותר, ולכן אלו דברים שכדאי לשים לב אליהם, אך לא להסיק מסקנות באופן מיידי.

האם הם נוגעים בפנים ובצוואר?

אחד מהסימנים הכי בסיסיים לשקר וחוסר שביעות רצון הינה התעסקות עם הפנים. אנחנו ספציפית מחפשים נגיעה באזור העיניים, האף, הפה והצוואר. נגיעה בעיניים לרוב תייצג חוסר שביעות רצון, ונגיעה בפה ובאף לרוב תייצג שקר. שמתם לב שכתבתי “לרוב”? זה חשוב. נגיעה בפה יכולה לייצג גם חוסר שביעות רצון ונגיעה בעין יכולה לסמן שלשחקן בדיוק נתקע משהו בעין. כמו שכתבתי קודם – תמיד תחפשו מכלול של סימנים.

בעוד שישנם סימנים מתמשכים, במקרה הזה מדובר על סימן קצר יחסית. הנגיעה לרוב תתרחש סמוך לשקר עצמו או לאירוע שגרם לחוסר שביעות הרצון. לדוגמה, ישר אחרי שמישהו מעלה, במיוחד אם מדובר על העלאה רצינית, כדאי להסתכל סביב השולחן. אם אנחנו רואים שחקן שבדיוק נוגע בעיניים, כנראה שההעלאה לא באה לא בטוב, ואין לו יד מספיק חזקה.

בזמן פתיחת קלף תסתכלו האנשים מסביב, ולא על הקלף שנפתח. הקלף ישאר על השולחן, אבל התנועות של האנשים לא. אנשים שמתחילים להתעסק עם הפנים כנראה לא מרוצים מהקלף שיצא.

האם הם יוצרים קשר עין?

זה כנראה אחד הסימנים הכי מעניינים, שכן יש פה עניין של פסיכולוגיה הפוכה. ככלל, כאשר מישהו מסתכל עליך במבט יציב, זה מראה על בטחון עצמי. לעומת זאת, אם יש המנעות מקשר עין, לרוב מדובר על חולשה. בשולחן הפוקר, הרבה פעמים הדבר הפוך. הסיבה לכך היא שקשר עין הוא סימן מוכר, ולכן שחקן שרוצה לבלף לרוב ישמור בכוונה על קשר עין יציב על מנת לנסות ולהיראות כאילו יש לו יד טובה. שחקן עם יד חזקה לרוב יעשה בדיוק ההיפך, הוא ימנע מקשר עין במטרה להיראות חלש ולגרום לכולם להשוות לו.

איך הם מתעסקים עם הצ’יפים?

כאשר לאנשים יש חפצים סמוכים אליהם, הצורה שבה הם מתעסקים איתם יכולה לגלות לנו הרבה מאוד. פוקר לא שונה בזה, והצ’יפים של שחקן יכולים לגלות לנו הרבה מאוד עליו.

סידור של הצ’יפים יכול לגלות לנו הרבה על אופי המשחק של שחקן. זה שימושי בעיקר בתחילת משחק, כאשר אנחנו משחקים עם אנשים חדשים. שחקן אשר דואג לשמור את הצ’יפים שלו מסודרים יהיה גם שמרן במשחק, ואפשר לצפות שהוא יבלף פחות.

בזמן הימור, תסתכלו על המרחק שבו שחקן מניח את הצ’יפים. באופן כללי, כששחקן מניח את הצ’יפים רחוק, זה סימן שהוא מבלף. אם הוא דואג להשאיר את הצ’יפים קרובים אליו, כדאי להיזהר, כנראה שיש לו יד חזקה.

תסתכלו איך שחקנים מתעסקים עם הצ’יפים בזמן שלא תורם. אם שחקן לוקח חלק מהצ’יפים ומתחיל לספור אותם כאילו הוא מתכנן להעלות זאת תצוגה של כוח. השחקן מנסה לשדר לך “אני עומד להשוות/להעלות לא משנה כמה תשים”. סימן זה גם הינו אחד מהנפוצים בתור סימן “הפוך”. שחקן אשר מנסה להציג כוח בעזרת הצ’יפים, כנראה שבעצם יש לו יד חלשה.

איך הם יושבים בזמן המשחק?

שימו לב ליציבה של השחקנים. בפרט לשינוי בין שלושה מצבים: השענות אחורה, ישיבה זקופה, והשענות על השולחן. מדובר על סימן שכדאי לשים לב אליו לאורך המשחק ולחפש חוקיות. האם שחקן מסוים נוטה להשען אחורה כשהוא מבלף או כשיש לו יד חזקה? בנוסף, כדאי להסתכל מתי מתרחש שינוי בתנוחת הישיבה. לדוגמה, שחקן ששינה את תנוחת הישיבה שלו כשנחשף הפלופ. השינוי יכול לומר הרבה על מה הוא חושב על הקלפים שיצאו.

איך הם מתעסקים בקלפים שלהם?

שחקנים מתחילים נוטים להסתכל על היד שלהם יותר כאשר יש להם יד חזקה. הם רוצים לוודא שבאמת יש להם את אותה יד.

סימן נוסף הוא כששחקן מסתכל על הקלפים שלו ישר אחרי פלופ עם סיכוי לפלאש. זה בדרך כלל אומר שהוא זוכר רק את הערכים של הקלפים, אבל לא את הסוג שלהם ועכשיו הוא בודק מה מצבו מבחינת הפלאש.

תנסו למצוא חוקיות למיקום הקלפים שלהם. האם הקלפים נמצאים מאחורי הצ’יפים? לידם? האם הם מניחים את היד על הקלפים או לא?

 

אם בא לכם לראות עוד כמה דוגמאות לסימנים אני ממליץ על הסרטון הזה.

שפת גוף ופסיכולוגיה הפוכה

אחת הנקודות הרגישות ביותר בקריאה של שפת גוף בשולחן הפוקר, היא המצב בו מי שמולנו מנסה לשדר לנו משהו בכוונה. לרוב, בעולם האמיתי, אנשים לא מודעים בכל רגע נתון למה שהם עושים. זה אומר שאפשר לסמוך בצורה טובה יותר על הסימנים השונים שאנחנו קולטים. בשולחן הפוקר לעומת זאת, השחקנים יודעים שצופים בהם ומנתחים כל תנועה קטנה שלהם, ולכן יפעלו בהתאם.

הזכרנו את נושא הפסיכולוגיה ההפוכה כשדיברנו על קשר עין, אך שחקן מנוסה יכול לנסות ולזייף כל אחד מהסימנים המוכרים (וגם אלו הפחות מוכרים) על מנת לשדר יד חזקה כשהוא מבלף, ויד חלשה כשהוא בבירור עומד לנצח. לצערי אין פתרון קסם לדבר הזה. מדובר על המיומנות של שחקן אחד להסתיר את מה שהוא חושב מול המיומנות של שחקן אחר לגלות את המידע הזה. הדרך היחידה היא להתאמן ולעקוב אחרי השחקנים בשולחן ולנסות למצוא חוקיות – אילו מהסימנים אמיתיים ואילו הם נוטים לזייף.

 

פוקר פייס

דיברנו לא מעט על איך לקרוא שפת גוף, אבל יש חלק לא פחות חשוב, והוא שאחרים לא יקראו את שפת הגוף שלך. אפשר לחלק את הנושא לשתי תיאוריות מרכזיות.

התנהגות קבועה – לא משנה מה קורה, אתם מתנהגים אותו הדבר. אתם מרימים את הקלפים באותה צורה, מבצעים את ההימור באופן זהה בכל פעם, שומרים על קשר עין באותה כמות וכו’.

התנהגות משתנה – כמו שבטח נחשתם, העקרון הוא הפוך. המטרה היא להתנהג בצורה כל כך שונה בין יד ליד כך שלא יהיה איזשהו קשר בין מה שאתם עושים ליד שלכם.

אני אישית ממליץ לשמור על התנהגות קבועה כי זה בדרך כלל קל יותר, אך זאת כמובן בחירה שלכם.

 

זיוף שפת גוף

זאת תחושה מדהימה כשאתם מצליחים לגרום למישהו לפרוש כשאין לכם כלום או לגרום לו להשוות כשיש לכם יד מצויינת. בהנחה ונגדנו יש שחקן טוב, זה אומר שיהיה צריך להתאמץ בשביל זה. אחת הדרכים היא כמובן לנסות ולשדר בשפת הגוף את ההיפך ממה שאתה מרגיש באמת. לנסות לשחק אותה חזק כשיש לך יד חלשה, ולהיפך.

אני ממליץ לשמור על מינון נמוך בכל הנוגע לזיוף שפת גוף. שחקני פוקר לרוב לא הלכו לחוגי דרמה או תיאטרון, והם מסוגלים לזייף שפת גוף הרבה פחות טוב ממה שהם חושבים. אתם יכולים לבצע איזו נגיעה מזוייפת בעין כדי לנסות ולהראות חלשים, אבל לא להגזים. יתכן שאף אחד לא ישים לב לתנועה שלכם, וזה בסדר. אם תנסו לגרום לאנשים לשים לב אליכם בכוח, הם יבינו שההתנהגות שלכם לא טבעית.

דרך נוספת לזיוף שפת גוף, היא לנסות ליצור חוקיות משלכם. מדובר על דבר די מורכב, ולרוב גם דורש שמולנו יהיו שחקנים טובים שבאמת מנסים לעקוב אחרי מי שמולם. הרעיון הוא קודם כל לייצר את החוקיות, ואז להפר אותה. ניקח דוגמה למשהו בולט – כל פעם שאתם מבלפים אתם קמים מהשולחן, וכשאתם עם יד חזקה אתם מזמזמים שיר מסוים. באיזשהו שלב במהלך הערב, אתם תהפכו את זה לחלוטין. שחקן שעקב אחריכם וראה את החוקיות עלול לאבד הרבה כסף.

כשאתם מנסים ליצור חוקיות מזוייפת, כדאי לעשות זאת בידיים פחות משמעותיות. יתכן ששחקן יקלוט את החוקיות וינצל אותה לפני שהחלטתם להחליף אותה, ואז הוא בעצם ידע אם יש לכם יד חזקה או שאתם מבלפים. המלצה נוספת היא לבצע את הפעולה שבחרתם רק כשאתם משחקים נגד השחקנים החלשים בשולחן, שאפשר לסמוך על כך שהם לא ישימו לב. המטרה שלכם בעצם היא לגרום לשחקנים שלא ביד “ללמוד” אתכם כדי שתוכלו אחרי זה להכנס ליד מולם ולהחליף את החוקיות.

אני יודע שחלקכם חושבים: “אבל מה אם מי שמולי לא יודע לקרוא שפת גוף?”. כמו שהזכרתי בהתחלה, שפת גוף מושרשת בכולנו. זה נכון שחלקנו מבינים אותה טוב יותר וחלקנו פחות, אך כל בני האדם מבינים אותה ברמה שמאפשרת לנו לשרוד. (אני כמובן לא מדבר על בעיות מאובחנות כמו תסמונת אספרגר). כן כדאי להבין מה הרמה של השחקנים שמולכם. ככל שהם טובים יותר, אתם יכולים לסמוך עליהם שיקלטו סימנים קטנים יותר. ככל שמי שנגדכם פחות טוב אתם יכולים (וצריכים) לזייף שפת גוף בצורה יותר בוטה. אל תתבלבלו לחשוב שכל שחקן מתחיל בהכרח לא יודע לקרוא שפת גוף. נשים שמשחקות פוקר פעם ראשונה עלולות להפתיע בגלל שלרוב היכולת שלהן לקרוא את השחקנים טובה מאוד יחסית להבנה שלהן במשחק עצמו.

 

לסיכום

לדעת להבין שפת גוף ולשלוט בשפת הגוף של עצמכם דורש תרגול. גם אם אתם מרגישים שאתם גרועים בזה, אתם יכולים להתאמן ולהשתפר. תנצלו במיוחד את הידיים שאתם לא משחקים בהם. תבחרו שחקן ותנסו לעקוב באופן מסודר אחרי ההתנהגות שלו, מומלץ אפילו לרשום דברים. כל פעם שתהיה חשיפת קלפים תוכלו לדעת כמה קרובים הייתם.

זה יכול לקרות לכל שחקן – אולי עשיתם כמה החלטות לא נכונות, אולי פשוט חוסר מזל, ואולי זה טורניר עם בליינדים שעולים מהר. אם אתם משחקים מספיק פוקר בסוף תגיעו למצב שאתם שורט סטאק, ובאנגלית – Short Stack. זה אומר שיש לכם מעט מאוד כסף בשולחן יחסית לבליינדים. נגדיר שורט סטאק בתור כל שחקן שיש לו 30 ביג בליינדים או פחות, ובהמשך נחלק לתתי קבוצות.

חשוב להבין ששורט סטאק הוא לא בהכרח רק השחקן עם הכי מעט כסף. המשמעות של שורט סטאק היא שההימורים הראשוניים (הבליינדים) הם מאוד משמעותיים ביחס לסכום כסף שיש לשחקן. לכן יכול להיות בשולחן יותר משורט סטאק אחד. בטורנירים בהם הבליינדים עולים נתקל לפעמים בשולחן שבו רוב השחקנים הם שורט סטאק.

מה הבעיה?

לא צריך להיות גאון כדי להבין שלהיות שורט סטאק זה לא טוב. המטרה בפוקר היא להרוויח כמה שיותר כסף, ואם אתה שורט סטאק, כנראה שהצלחת בדיוק במטרה ההפוכה. ברור לכל שחקן שאם לא יצליח להרוויח כסף בקרוב, אז הבליינדים יאכלו את הכסף שלו. אז מה עושים? בדיוק בשביל זה יש את המדריך הזה. המטרה היא לא למנוע מכם להגיע למצב הזה, אלא במידה וכבר הגעתם, איך לצאת ממנו.

הפתרון הפשוט

זה אולי נשמע קצת דבילי, אבל הפתרון הטוב ביותר, במידה והוא אפשרי, זה פשוט להכנס עם עוד כסף. הרבה אנשים מפחדים לסכן עוד כסף אחרי שהפסידו, אבל הסיבה לכך היא רגשית, ולא אובייקטיבית. במידה ואתם משחקים טוב, וסכום הכניסה היה סביר ביחס לבליינדים (100 ביג בליינדים לדוגמה) אז כנראה שהגעתם להיות שורט סטאק בגלל חוסר מזל. זה אומר שאם תמשיכו לשחק, המזל בסוף אמור להתאזן, וכנראה תצליחו להרוויח.

ברור שלהכניס עוד כסף לשולחן זה לא תמיד אפשרי. יכול להיות שמדובר על טורניר, ככה שכל אחד נכנס רק פעם אחת בהתחלה. אולי פשוט הגעתם להגבלה שלכם מבחינת הכסף שאתם מוכנים לסכן בשולחן. ויתכן שסכום הכניסה הוא מאוד נמוך יחסית לבליינדים, ככה שהתחלתם בתור שורט סטאק. בדיוק בשביל זה המדריך נכתב. אז קדימה, בואו נראה מה עושים במצב כזה.

הפלופ

טקסס הולדם בנוי מ-4 סבבי הימורים, כאשר גודל ההימורים בדרך כלל גדל מסיבוב לסיבוב. זה אומר שבתור שורט סטאק, אם נשווה להימור לפני הפלופ ובפלופ, ככל הנראה לא ישאר לנו מספיק כסף בשביל לבצע הימור משמעותי בטרן. זה אומר שהתכנון שלנו צריך להיות לטווח קצר יותר, והמנעות ממהלכים מורכבים וארוכים. רוב הפעילות שלנו לא תתקדם מעבר לפלופ. העקרון הזה ינחה אותנו לכל אורך הדרך.

אילו ידיים לשחק בתור שורט סטאק?

העובדה שיש לנו מעט מאוד מקום לתמרון אחרי הפלופ אומרת שאנחנו צריכים לשחק ידיים חזקות, שישארו חזקות בפלופ. אנחנו נרצה להמנע מידיים שיש להן הרבה פוטנציאל לרווח רק במקרה ופגענו כמו קלפים עוקבים מאותו סוג (Suited Connectors). הפוטנציאל של הידיים האלה מגיע, בין היתר, מהרווח שנשיג במידה וכן נפגע בקלף שאנחנו צריכים. כלומר, אנחנו לא ננסה לפגוע בידיים כמו סטרייט או פלאש, שכן אלו ידיים שבדרך כלל מקבלים רק בטרן או בריבר, בעוד שלפני שיש לנו את היד – היא לא שווה כלום. ברגע שאנחנו שורט סטאק, אז עצם הכניסה ליד מאוד יקרה לנו, ואנחנו לא רוצים להמר על הפוטנציאל הזה. בנוסף, במידה ואין לנו הרבה כסף יחסית לשאר בשולחן, אז פוטנציאל הרווח שלנו קטן יותר בהשוואה לשאר. בואו נראה את היד הבאה לדוגמה:

ביג בליינד הוא 2 דולר, מה שאומר שיש לנו 20 ביג בליינדים. השחקן שלפנינו מעלה 3 ביג בליינדים, זהו סכום לא גדול מדי לשולחן, אבל עבורנו הוא גדול מאוד. במידה ונשווה, יהיו בקופה לפחות 15 דולר, יותר אם אחד מהשחקנים הבאים ירצה להשוות גם הוא. זה אומר שההעלאות הבאות יהיו כל כך גבוהות, שלא תשאר לנו ברירה אלא להכנס אול-אין בפלופ או בטרן עם יד שבפני עצמה שווה מעט מאוד, כל מה שיש לה הוא “פוטנציאל”. אפילו במקרה שבו יצא פלופ שטוב לנו, לדוגמה 2 לבבות, אנחנו נעמוד בפני החלטה קשה, שכן ככל הנראה ההימורים בפלופ יהיו כל כך גבוהים שניאלץ להכנס אול אין.

נרצה להכנס עם קלפים גבוהים, ככה שגם אחרי הפלופ היד שלנו תשאר חזקה. כאשר אני אומר קלפים גבוהים אני מתכוון לנסיך ומעלה. זה אומר שבמידה ובפלופ נקבל זוג ,ככל הנראה זה יהיה הזוג הגבוה בשולחן, ובסיכוי טוב היד הכי טובה באותו רגע.

הדבר נכון גם עבור יחסי קופה גבוהים מאוד. תקחו לדוגמה את היד הבאה:

אנחנו בביג בליינד עם 20 בליינדים. השחקן שאחרינו העלה, ו-3 שחקנים השוו לו. יש לנו יחס קופה מצוין של כמעט 1:7, אבל לשלם עכשיו 10% מכל הכסף שיש לנו, עם יד הרבה פחות ממוצעת כשיש 4 אנשים אחרים ביד – נצטרך נס כדי לנצח את היד הזאת. פשוט אין לנו מספיק כסף בשביל לקחת סיכונים כאלה. רק במצב בו היינו מובילים בהרבה על השאר יכולנו לקחת את ההימור הזה.

תזכרו – אנחנו רוצים לשחק ידיים שהן חזקות כבר מההתחלה, ולא ידיים עם הרבה פוטנציאל.

איך לשחק את הידיים האלו?

הזכרתי שרוב המשחק שלנו יתרחש לפני הפלופ. זה אומר שחלק גדול מהכסף שאליו אנחנו מכוונים מגיע מהבליינדים וההעלאות הראשונות. אחת מהטעויות הנפוצות ביותר היא רק להשוות את הבליינדים בשביל לראות פלופ בזול. זה בהחלט מאוד מפתה – אנחנו מאמינים שכל מה שצריך הוא מזל בפלופ ונוכל להכפיל את הכסף. הבעיה שברוב המקרים אנחנו לא נפגע בפלופ, ואז נצטרך להתמודד עם החלטה קשה כשמישהו אחר יעלה בפלופ.

כשאנחנו רואים שמספר שחקנים נכנסו ליד ככל הנראה כבר יש בקופה סכום כסף שנעשה משמעותי עבורנו כשאנחנו שורט סטאק. אם קיבלנו יד מספיק טובה, אנחנו נרצה להעלות סכום כסף שיגרום לשאר לפרוש, אלא אם כן באמת תהיה לו יד טובה. כמה להעלות תלוי במספר גורמים:

1. מי יושב בשולחן? כנראה שכבר הספקתם להכיר את השחקנים שמסביבכם. אתם יודעים עד כמה הם אגרסיביים ולוקחים סיכונים.
2. כמה כסף יש בקופה? כדאי להעלות לפחות חצי מהכסף שכבר נמצא בקופה אך עדיין לא פחות מ-3 ביג בליינדים, ויותר ממה שאתם מעלים בדרך כלל כשאתם לא שורט סטאק.
3. כמה כסף ישאר לנו אחרי ההעלאה? כלל אצבע הוא שאם העלאה לפני הפלופ דורשת 40% או יותר ממה שיש לנו, כבר עדיף להכנס אול אין.

מעבר לכך שלהרוויח את הבליינדים יכול להיות מאוד משמעותי בשבילנו, המהלך הזה טוב עוד יותר במידה ולא היו העלאות לפנינו. ניתן להניח ששחקן שיש לו יד טובה יעלה משהו פריפלופ, ולכן, כשאנחנו רואים רצף של השוואות, יש גבול לכמה הידיים של השחקנים יכולות להיות טובות. כמובן ששחקן יכול להחליט לשחק את האסים שלו לאט, או שאולי הביג בליינד קיבל יד טובה ופשוט עוד לא הייתה לו הזדמנות להעלות, אבל ככלל ניתן להניח שאין להם ידיים טובות במיוחד.

בטח שמתם לב שיש פה משהו קצת לא אינטואיטיבי – אני בעצם אומר שכשאנחנו שורט סטאק ומחליטים להעלות, אז עדיף להעלות יותר מהרגיל. אם לא נעלה מספיק אנשים פשוט ישוו לנו, וזה ישחק לרעתנו אחרי הפלופ. במיוחד בתור שורט סטאק, אנחנו פחות מאיימים על רוב השחקנים, לכן אנחנו חייבים להעלות יותר. כשמישהו רואה שאתם מוכנים לסכן 25% מהכסף שלכם כבר על ההתחלה, הוא ישקול פעמיים לפני שיכנס עם יד בינונית.

היעד שלנו הוא שאחרי הפלופ יהיה נגדנו לכל היותר שחקן אחד. נניח והעלינו עם AK מאותו סוג, והשוו לנו עם AJ מאותו סוג. אחוזי הניצחון שלנו הם 70%. אם לעומת זאת ישווה שחקן נוסף עם Q-10, הסיכויים שלנו צונחים אל מתחת ל-50%. עדיין יש לנו את הסיכוי הכי טוב לנצח יחסית לשאר, אבל עדיין נפסיד ברוב המקרים.

בנוסף לזה, המטרה שלנו היא להיות השחקן האגרסיבי, זה שמעלה, ולא זה שמשווה. תגרמו לשחקנים שמולכם להתמודד עם ההחלטה של האם להשוות את האול אין שלכם, לא להיפך.

סופר שורט סטאק

כשאתם במצב שיש לכם 15 בליינדים ומטה המשחק משתנה, ואפשר לומר שהוא נעשה פשוט יותר – לא כי יש לכם סיכוי טוב יותר לנצח, אלא פשוט כי יש מעט מאוד אפשרויות למהלך טוב. במידה ויש לכם יד טובה לפי הקריטריונים הקודמים, המהלך הכי טוב הוא פשוט להכנס אול אין. שימו לב שאנחנו עדיין נגביל את עצמנו בידיים, שכן אנחנו רוצים שבמידה וישוו לנו את האול אין הזה, באמת יהיה סיכוי ממשי לנצח.

במקרים מסויימים אפשר להרחיב מעט את טווח הידיים, בעיקר במצב שתואר קודם, כשכל השחקנים רק השוו ולא העלו. ניתן להניח כי אין להם ידיים טובות במיוחד ולכן אנחנו יכולים להרשות לעצמנו לדחוף אול אין עם יד פחות טובה.

אם הגעתם למצב שאתם עם פחות מ-10 בליינדים, אז כבר אין הרבה מה לחפש בשולחן. תכנסו אול אין אם יש לכם אס ביד, כל זוג שהוא או שני בני מלוכה.

שימו לב לזה במיוחד בטורנירים. אם תנסו לחכות יותר מדי זמן בשביל יד טובה, הבליינדים יעלו ויאכלו את הכסף שלכם.

מיקום

כולכם בטח קראתם שעדיף לשחק אחרון. לראות את כל השחקנים שלפניך משחקים כדי שיהיה לך כמה שיותר מידע. החשיבה הזאת נכונה לחלוטין, אך לפעמים כשאנחנו שורט סטאק נעדיף לשחק ראשונים. הסיבה המרכזית לכך הוזכרה קודם – אנחנו רוצים לשחק אגרסיבי. אם נהיה בעמדת הדילר, יש סיכוי טוב שיעלו לפנינו, כנראה אפילו יכניסו אותנו אול אין. הדבר מחייב אותנו להחליט האם אנחנו מוכנים להשוות ולקחת את הסיכון הזה במקום להפיל את האחריות על מישהו אחר.

תרגול שורט סטאק

זה קצת קשה לתרגל להיות שורט סטאק, שכן ברוב המשחקים המטרה שלנו תהיה להתרחק מהמצב הזה כמה שניתן, ולהפסיד בכוונה זה בהחלט רעיון גרוע. דרך טובה לעשות את זה היא בעזרת טורנירים מהירים באינטרנט. ניתן בקלות למצוא טורנירים בהם הבליינדים עולים מהר מאוד, מה שגורם למצב שכמעט כל המשתתפים בטורניר הם שורט סטאק. אחרי כמה טורנירים כאלה, תוך מעקב אחרי הכללים הבסיסיים תהיו הרבה יותר מתורגלים בסגנון המשחק הזה. אני ממליץ בחום לקרוא את המדריכים המופיעים באתר בנושא משחק בפריפלופ ובנושא משחק בפלופ.

מחשבות אחרונות

ללמוד לשחק בתור שורט סטאק הרבה יותר משמעותי בטורנירים מאשר במשחקי קאש, בהם תמיד אפשר להכנס מחדש. גם אם אתם משחקים טוב וכמעט ולא מפסידים, הבליינדים בטורנירים עולים. זה יכול להביא אתכם למצב שאתם שורט סטאק בלי שהפסדתם אפילו יד אחת. אחד הדברים החשובים ביותר כשאתם משחקים שורט סטאק הוא הסבלנות. זה יכול להיות קשה במיוחד אם אתם רגילים לשחק הרבה ידיים. כל יד שאתם נכנסים צריכה להיות שווה אול אין במקרה הצורך.