פוקר עם החברים אחרי הפסקה ארוכה

שבוע שעבר קרה דבר מדהים – קבוצת הפוקר שלנו נפגשה לשחק. זה לא היה דבר נדיר כל כך פעם. עד לפני חצי שנה היינו נפגשים כמעט כל שבוע בשביל לשחק, אבל אין מה לעשות, החיים האמיתיים מפריעים לפוקר. שני חברים טסו לחו”ל, אחרים היו עסוקים מדי בעבודה או בלימודים, ובמשך כמה חודשים לא הצלחנו לארגן משחק כמו שצריך. עד ששבוע שעבר הכוכבים הסתדרו בשורה, והצלחנו לאסוף מספיק אנשים למשחק.

שיחה מצחיקה על הקושי לקבוע פגישה

תקופת היובש הורגשה בשולחן. אחד מהדברים שבלטו לי יותר מכל היו ההפסקות התכופות שלקחנו. במשחקים הקודמים לרוב הייתה הפסקה אחת בלבד בשביל לאכול משהו, והמשחק נמשך 4-5 שעות. הפעם ספרתי 3 הפסקות לאותו זמן משחק. ועדיין, היה כיף. זה הזכיר לי קצת את ההתחלה שלי בפוקר. כשמטרת המפגש עם החברים הייתה עצם המפגש, והפוקר היה משהו יותר שולי שהיה שם איפשהו ברקע.

אני כמובן לא כותב את הפוסט הזה רק בשביל להעלות זכרונות נוסטלגיים. היו כמה ידיים נחמדות באותו ערב, שאפשר לכתוב עליהן וללמוד מהן. כבר עברו כמה ימים מאז, אז אני לא זוכר את כל הפרטים. לצערי גם כשהתחלתי לכתוב, קלטתי שאני לא זוכר דווקא את הידיים שבהן הרווחתי, אלא את אלו שהצלחתי לצמצם הפסדים.

התיאור יצא לי קצת מבולגן. ככה זה תמיד עם התחלות חדשות. אני בטוח שעם הזמן אני אמצא איזשהי תבנית טובה לניתוח הידיים, ככה שהכל יהיה ברור יותר.

יד 1: לבלף או לא לבלף

זאת כנראה היד שהפסדתי בה הכי הרבה, ואני עדיין חושב ששיחקתי בה לא רע. הייתי ביג בליינד עם יד סבירה מינוס, מלכה שמונה תלתן. השחקן שאחרי העלה ל-4 ביג בליינדים, וכולם פרשו (שזה כבר מפתיע בשולחן שלנו). השחקן שהעלה גם ידוע בזה שהוא יחסית אגרסיבי, ככה שיתכן שלא יהיו לו קלפים טובים במיוחד, בנוסף, הוא היה הצ’יפ לידר באותו זמן מה שמגדיל את הסיכוי שיעלה עם ידיים פחות טובות. אני הייתי מקום שני בצ’יפים, לא רחוק אחריו, ולא רציתי סתם ככה לוותר על הביג בליינד, אז השוויתי.

יצא פלופ של מלך תלתן, נסיך אדום כלשהו ושש תלתן.

אני ידוע בשולחן כשחקן יחסית שמרן, כלומר אם השוויתי להעלאה כנראה שיש לי יד טובה. הנחתי שהשחקן שמולי חושד שאולי פגעתי במלך או בנסיך. בנוסף, היה לי גם את הפוטנציאל לנצח עם פלאש. עם המחשבה הזאת בראש, העליתי את הסכום שבקופה. זה הימור די גדול יחסית למצב הנוכחי, אבל בגלל שרק אני והוא היינו ביד, היה יחסית מעט כסף בקופה ורציתי לעשות הימור רציני. השחקן נגדי חשב קצת והשווה. להחליט כמה להעלות זאת שאלה לא פשוטה. במקרה הזה, כמו תמיד, אני מנסה לחשב את הסיכוי שלי לנצח, ביחס לפוטנציאל הרווח שלי. אם אתם לא בטוחים על מה אני מדבר, אז אני ממליץ לכם לקרוא את המדריך שכתבנו בדיוק על זה – סטטיסטיקה והסתברות בפוקר.

בטרן יצא קלף לא קשור, 2 או 3. מההתנהגות של השחקן שנגדי הרגיש לי שגם לו אין כלום, אז החלטתי לנסות ללכת על הבלוף. בנוסף, עוד היה לי את הסיכוי לפגוע בפלאש. העליתי שוב את הסכום שבקופה, זה כבר הימור די משמעותי. הפעם הוא חשב יותר, ובסוף השווה. בריבר יצא 6 נוסף.

פה נתקעתי קצת. חשבתי לא מעט מה לעשות. אני כרגע במצב שאם אני מעלה אני מבלף לחלוטין, אבל בגלל ההעלאות הקודמות אפשר לומר שהכנתי את הבלוף הזה והוא ייראה אמין יותר.האפשרות השניה שלי היא לעשות צ’ק, וזה אומר שאני (כמעט) בוודאות מפסיד את מה שכבר שמתי בקופה, שהיה בערך 20% מכל הכסף שלי.

מצד שני אחרי שהוא השווה כבר פעמיים חשדתי שאולי בכל זאת הוא פגע במלך או בנסיך. גם הייתה את האפשרות שהוא העלה עם יד כמו 6,7 מאותו סוג, ופגע בשלישיה. כמו שכבר הזכרתי, הוא שחקן יחסית אגרסיבי, אז לגרום לו לפרוש יהיה לא פשוט.

החלטתי לוותר על היד ולעשות צ’ק, בידיעה שאם הוא מעלה אני פורש. הוא עשה צ’ק כמעט מיד. חשפנו קלפים. היה לו אס ועשר, והוא ניצח על הקיקר. כשדיברתי איתו אחרי היד הוא אמר שהוא לא היה בטוח אם באמת יש לי משהו, אבל בגלל שגם לו לא היה כלום, הוא החליט שלא לקחת סיכונים.

בדיעבד, אם הייתי מעלה בריבר, הוא כנראה היה פורש. ועדיין, כשאני חושב על היד, פשוט קשה לי לראות מצב שבו הייתי מעלה. אולי אם הייתי מצליח לקרוא אותו טוב יותר אז הייתי מבין שאין לו כלום ושהוא יפרוש אם אעלה מספיק.

יד 2: חשוב לפרוש בזמן

שוב אני בביג בליינד, הפעם עם 2 5 אופסויט. 3 אנשים נוספים נכנסו אבל אף אחד לא העלה. עשיתי צ’ק. הפלופ יוצא 3,3,5 ושני לבבות. הסמול בליינד עושה צ’ק, אני עושה צ’ק, ואז השחקן הבא מעלה. לא זוכר בדיוק כמה, אבל לא יותר מדי. הדילר משווה, סמול בליינד פורש ואני משווה. כבר בשלב הזה לא הייתי בטוח שיש לי את היד הכי טובה. זה נכון שיש לי זוגיים על הפלופ, שזה בהחלט לא רע בכלל, אבל אף אחד לא העלה לפני הפלופ. לדעתי לפחות היה סיכוי לא רע שלאחד מהשחקנים נגדי יש 5 ביד, ועם קיקר טוב יותר.

בטרן יצא 2 (יהלום שני). לא תרם לי בכלום. אני מדבר ראשון והחלטתי לעשות צ’ק שוב. שחקן שאחרי העלה ואז דילר העלה מעליו. חשבתי קצת, והבנתי שאין לי מה לעשות ביד הזאת, אז פרשתי.

בריבר יצא 6. השש הזה השלים גם לסטרייט וגם לפלאש, למרות שלא באמת חשבתי שלמישהו יהיה אותם. השחקן שאחרי העלה, הדילר העלה מעליו והקודם השווה. השחקן שאחרי חשף 5, עם קיקר יותר טוב משלי כמובן (לדעתי מלך) והדילר חשף 3,4. לא רק שהוא פגע בשלישייה על הפלופ, הריבר גם נתן לו סטרייט לקינוח.

ביד הזאת היה לי ממש קל לפרוש בעיקר בגלל ההתנהגות של השחקנים לפני הפלופ. כולם נכנסו עם שפת גוף של “אין לי משהו טוב, אבל מתחשק לי לראות פלופ זול”. אחרי זה בפלופ, ברגע שהעלו, הנחתי שמי שמולי פגע, וזה אומר שבהכרח יש להם יד טובה יותר משלי. גם היה את הסיכוי לפלאש כמובן, אבל לא סביר שלשני השחקנים שמולי יהיה רק סיכוי לפלאש. כשאתם מנסים לחשוב מה יש לשחקנים אחרים, אתם צריכים לקחת בחשבון את ההתנהגות שלהם לאורך כל היד, ולא רק באותו רגע. אני מדבר על זה בהרחבה במאמר הזה על שפת גוף.

אפליקציית Paybox

דבר נוסף שהשתנה באותו ערב, הוא שהשתמשנו באפליקציית פייבוקס. מי שלא מכיר, מדובר על אפליקציה דומה לBit ו-PepperPay, והיא מאפשרת להעביר כסף בקלות בין אנשים. היתרון העיקרי שלה הוא האפשרות ליצור קבוצה ולהכניס כסף לקבוצה. בסוף הערב יש אפשרות למשוך את הכסף מהקבוצה לפי הרווחים של כל אחד.

עד עכשיו היינו תמיד מביאים מזומן ובאמת היה מדובר על התעסקות. היה צורך בפריטה, ואם לא היה אז תמיד מישהו היה נשאר חייב למישהו אחר. אם יש משהו שבהחלט ניקח למשחקים הבאים זה את Paybox. למי שתוהה, אני לא קשור בשום צורה לאפליקציה, ולא מרוויח ממנה כלום, אני פשוט באמת חושב שהיא מאוד נוחה.

 

משחק פוקר כמפגש חברתי

אז מה עכשיו?

יצאתי מהערב הזה מורווח בכמה שקלים בודדים, שום דבר משמעותי, אבל היה כיף, ונשארתי עם תחושת אופטימיות. אחרי תקופת קיפאון של חצי שנה, נראה שהקבוצה שלנו תחזור לשחק בצורה יותר קבועה. אני אדאג לתעד ידיים בצורה רצינית יותר, ואני חושב שאף אכתוב איזה פוסט תיאור לשחקנים בקבוצה (עם שמות בדויים כמובן) ככה שיהיה יותר קל לתאר את המצב לפעמים הבאות. זאת תהיה גם הזדמנות מעולה בשבילי לנתח את מה שאני עושה ולחשוב שוב האם יכולתי לשחק טוב יותר.