7 טעויות בטורניר פוקר שכל שחקן מתחיל עושה

אמנם כבר דיברנו בעבר באתר הזה על כמה אסטרטגיות בסיס שצריך וכדאי להכיר לפני שהולכים לשחק בטורנירים בפוקר, אבל יש עוד המון מידע חיוני שחשוב לדעת בשביל להצליח בטורנירים בפוקר.

הפעם, נכתוב במאמר הזה על כמה טעויות נפוצות מאוד שכל שחקן מתחיל(ולפעמים אפילו מתקדם) עושה בטורנירים פוקר.

ברור שגם זה לא מאמר מתקדם ומעמיק מאוד, ואפשר לכתוב על כל תת-נושא שנתייחס אליו כאן ספרים שלמים. אבל אפילו להכיר ולהימנע מהטעויות שנתייחס אליהן כאן, יכול להעלות משמעותית את אחוזי הזכייה שלכם בטורנירים הבאים שבהם תשחקו.

אבל אם אתם כבר החלטתם שאתם רוצים לקחת את משחק הפוקר שלכם לרמה הבאה וללמוד איך לשחק פוקר בטורנירים ממקצוענים אמיתיים, אני מציע לכם להמשיך לכאן.

ונתחיל: 

 לשחק בטורניר כדי לשרוד כמה שיותר

הרבה שחקני טורנירים מתחילים בפוקר באים בגישה של לשרוד כמה שיותר בטורניר במקום לבוא בגישה של לנצח בטורניר. ובעוד שבמצבים נורא מסוימים לבוא בגישה של לשרוד בטורניר יכולה להיות הגישה הנכונה, ברוב המקרים, גישה כזאת לא תוביל אתכם לניצחון.

הסיבה העיקרית לזה היא שבטורניר פוקר בניגוד למשחק קאש, הבליינדים עולים וגישה כזאת גורמת לכם לשחק פאסיבי מידי ושמרני מידי, ככה שלפני שתשימו לב, אתם תבינו שאתם כבר נאכלים על ידי הבליינדים ולפרוש זאת כבר לא אופציה. אבל זה מאוחר מידי כבר לשחק אגרסיבי כי לא צברתם מספיק כסף בשלבים הראשונים. לכן, אם יש לכם מספיק כסף ולא נפלתם על כמה ידיים רעות, תשחקו כדי לנצח ולא כדי לשרוד.

לא להתייחס מספיק לגודל הקופה שלכם ושל היריבים שלכם

עוד טעות נורא משמעותית בטורנירים בפוקר שהרבה שחקנים עושים, היא לא להתאים את סגנון המשחק שלהם בהתאם לכמות הצ’יפים שלהם ושל היריבים שלהם.

כמו שכבר אמרתי במאמר הקודם שכתבתי על עקרונות מפתח חשובים בטורנירים בפוקר, אתם חייבים להתרגל לספור את הקופה שלכם בביג בליינדים. ובטורניר, בניגוד למשחק קאש, כמות הביג בליינדים שיש לכם בקופה משנה מאוד, במיוחד בגלל העובדה שהבליינדים גדלים עם הזמן.

בעוד שבקאש הבליינדים לא משתנים ושחקן שהפסיד יכול להיכנס שוב פעם, בטורנירים צריך לשים דגש מאוד גדול על כמות הצ’יפים שיש לכם וליריבים שלכם וסגנון המשחק שלכם צריך להיות מושפע מזה מאוד.

ניתן כמה כללי מפתח:

• אם אתם עם קופה שהיא פחות מ15 ביג בליינדים, מצב שבו אתם משווים להעלאה גדולה של היריב(למשל בשלוש בליינדים ומעלה) של היריב שלכם פרי פלופ ואפילו תוך כדי המשחק זה מצב לא לגיטימי ברוב הגדול של המקרים. במצב כזה, או שאתם מגיבים באול-אין, או שאתם פורשים.
• אם אתם במצב שבו אתם עם קופה בינונית של 20 עד 25 ביג בליינדים, תשתדלו להעלות מספיק חזק כדי שלא ינסו לגנוב לכם את הקופה.
• בקופות קטנות של 10 בליינדים ומטה, אין לכם מה להתחיל להעלות באמת. אם אתם חושבים על העלאה, לרוב המהלך הנכון יהיה להיכנס אול-אין.

בנוסף לזה, כמו שאמרתי כבר בהתחלה, חשוב גם לייחס חשיבות למצב הקופה של השחקנים האחרים. לא נעמיק יותר מידי, אבל אם למשל יש מצב שבו ליריב שלכם כבר יש קופה קטנה(עם פחות מעשר ביג בליינדים) והוא מעלה אתכם(אוי ואבוי, כנראה היה עדיף לו להיכנס אול-אין!) ואתם עם יד בינונית אבל מחליטים לפרוש אוטומטית או להשוות במקום להעלות אותו בחזרה או לפחות לשקול העלאה בחזרה אז זאת לא חשיבה נכונה.

הרי הוא כבר במצב לחוץ, קרוב להדחה מהטורניר ויש לכם המון כוח עליו במצב כזה ומאוד יכול להיות שהעלאה שלו מגיעה ממצב נואש בגלל מצב הקופה שלו עם יד מאוד בינונית ואפילו פחות טובה משלכם. לכן זאת יכולה להיות הזדמנות מאוד טובה מבחינתכם ליצור עליו לחץ ןלהרוויח קופה יפה, בייחוד אם יש לכם יד לא רעה פוטנציאלית בסבב הנוכחי. כמובן שיש פה עוד המון שיקולים אחרים, כמו טווח הידיים של השחקן שנגדכם, יחסי קופה ועוד. אבל כמות הצ’יפים שיש לו במצב הנוכחי בהחלט צריך להיות גם אחד מהשיקולים שלכם.

לבלף כשזה הזמן הכי גרוע לבלף!

עוד טעות נפוצה ששחקנים נוטים לעשות, היא לנסות לבלף, להעלות או לגנוב בליינדים כשזה פשוט הזמן הכי גרוע לעשות את זה. יש מצבים שבהם ליריב שלכם בכל מקרה משתלם להשוות לכם בגלל יחסי קופה ובגלל כמות הצ’יפים שיש לו כרגע ולכן הבלוף שלכם לרוב לא יהיה שווה כלום והסיכוי שהיריב יפרוש לא גבוה במיוחד.

זה גם מחזיר אותנו קצת לטעות הקודמת, שאומרת שהרבה שחקנים לא מתייחסים מספיק לכמות הצ’יפים שלהם ולכמות הצ’יפים של היריבים שלהם, אבל כאן זה יותר עמוק מזה. בשביל באמת להבין למה אני מתכוון כאן, תצטרכו לקרוא קודם את הפוסט הזה על סטטיסטיקה והסתברות בפוקר. הוא מדבר על יחסי קופה וחישובים אחרים שחשובים בכל משחק פוקר, בין אם זה משחק קאש או טורניר. אם אתם כבר מכירים את החישובים הבסיסיים האלה אז תמשיכו לדוגמא הבאה שמסבירה את זה קצת טוב יותר.

דוגמה להמחשה

נניח ואתם משחקים בטורניר ואתם הצ’יפ לידר בשולחן. הבליינדים בשולחן כרגע הם 100/200 ואתם מנסים לגנוב את הביג בליינד לשחקן שנשארו לו 750 צ’יפים כשהיד שלכם היא ♣4 ♠5. אתם מעלים ל750, הסמול בליינד פורש ככה שבקופה יש כרגע 1050 צ’יפים כולל כספו של הביג בליינד שכבר בפנים.

במצבים מסוימים, אם אתם כבר מרגישים קצת מה סגנון המשחק של השחקן שנגדכם או אם יצרתם בשולחן תדמית מסוימת של שחקן מספיק שמרן שנכנס רק עם ידיים חזקות, זה יכול להיות המהלך הנכון. אבל ברוב המקרים עם יד פותחת כמו 4-5 אופסיוט? אתם פשוט תביאו לו צ’יפים במתנה ואני אסביר למה.

אם תיכנסו לנעליים של השחקן שמולכם ובהנחה שהוא מבין טיפה מה עושה, במצב שלו, כל עוד אין לו יד ממש נוראית כמו לצורך העניין 2-7 אופסיוט, המהלך הנכון מבחינתו יהיה כבר פשוט לדחוף אול-אין ולא לפרוש כי הוא לא יצליח לשרוד עוד הרבה סיבובים במשחק הזה’ ואם יפסיד גם את הביג בליינד עכשיו, הסיכויים שלו להתאושש בטורניר הזה יהיו אפסיים. ובינינו, מה הסיכויים שתהיה לו יד כזאת גרועה שלא ישתלם לו להיכנס אתכם ולדחוף בה אול-אין? בלי להיכנס ליותר מידי מתמטיקה, אני כבר אומר לכם שלא סיכויים גבוהים במיוחד.

ואם גם נסתכל קצת על יחסי קופה אז זה רק יחזק את הטענה הזאת עוד יותר. כרגע, יש לנו בקופה 1050 צ’יפים והיריב שלנו צריך להשוות עוד 450. כלומר, יחס הקופה שלנו קטן מ1:2 והוא בערך 0.42.

לכן, מספיק שתהיה לו יד פותחת סבירה שתיתן לו אחוזי ניצחון גדולים יותר מ42ֵ% או אפילו משהו קרוב לזה בשביל שיהיה לו משתלם להיכנס. הסבירות שיש לו יד כזאת היא גדולה, לכן סביר מאוד שהוא ייכנס והבלוף שלכם לא יעבוד ואז תפסידו לו כי אתם עם יד פותחת חלשה יחסית.

נסכם

אפשר להביא עוד המון דוגמאות בסגנון אבל המאמר הזה כבר מתחיל להיות ארוך אז השורה התחתונה היא, שכדאי שתחשבו טוב טוב לפני כל בלוף שאתם עושים ותמיד תיכנסו גם לנעליים של השחקן שנגדכם כדי להבין האם זה זמן טוב לבלף מולו עכשיו. כי אם כך או כך משתלם לו להשוות במצב הנוכחי, אין כל טעם לנסות לבלף אותו אלא אם אתם באמת בטוחים שהוא יפרוש בכל מקרה.

לא להתכונן פסיכולוגית לטורניר

פוקר הוא משחק שמערב המון פסיכולוגיה בלי קשר לזה שמדובר בטורניר או במשחק קאש. אבל בטורניר, האספקטים הפסיכולוגיים חזקים יותר אפילו מאשר במשחק קאש.

מעבר לזה שחשוב ללמוד להתמודד עם טילט וחשוב לדעת לנצל טילט או מצבים אחרים אצל השחקנים היריבים שלכם, בטורנירים יש עוד אספקט פסיכולוגי מאוד חשוב והוא סבלנות.

בטורנירים, אתם חייבים להיות הרבה יותר סבלניים מאשר במשחקי קאש בנוגע לידיים שאיתם אתם משחקים, במיוחד בשלבים הראשונים ואתם חייבים ללמוד לסרב להישאב למשחק סתם ככה בלי סיבה מספיק מוצדקת.

נוסף על כך, בניגוד למשחק קאש, שבו אתם יכולים לקום וללכת מתי שאתם רוצים, בטורניר פוקר אין אפשרות כזאת ולפעמים אתם תמצאו את עצמכם משחקים במשך שעות על גבי שעות(ובטורנירים באמת גדולים זה ייקח ימים שלמים!)

אם תבואו לא מוכנים למשחק כזה ארוך פסיכולוגית, הסיכויים שלכם להישאר מרוכזים וסבלניים, ירדו משמעותית וכך גם הסיכויים שלכם לנצח או להגיע לשלבים האחרונים.

לא להיות מרוכזים מספיק במשחק

זה אולי נשמע כמו משהו מובן מאליו אבל המון שחקנים, במיוחד בטורנירים אונליין, מוצאים את עצמם עושים מיליון ואחד דברים בזמן שהם משחקים בטורניר. ותאמינו לי, שזה לא משהו שיעלה את הסיכויים שלכם לנצח.

אם אתם באים לטורניר סתם כדי לכייף ולהעביר את הזמן, אז אין שום בעיה אבל אני מניח שאם אתם קוראים את הפוסט הזה סימן שאתם כאן כי אתם רוצים לנצח בטורנירים שאתם משחקים בהם ובאמת להרוויח מהם כסף. אם זה המצב, אז אתם חייבים להתרכז אך ורק בטורניר ולקחת את זה הכי רציני שאתם יכולים.

אז תורידו את כל הסחות הדעת שלכם ותתרכזו אך ורק בטורניר. שימו לב לכל המהלכים של היריבים שלכם ותלמדו אותם כמה שיותר במהלך המשחק.

לשחק יותר מידי ידיים בשלבים הראשונים

עוד טעות מאוד נפוצה היא לשחק יותר מידי ידיים בשלבים הראשונים. בניגוד למשחק קאש, בטורנירים בשלבים הראשונים כדאי מאוד לצמצם את טווח הידיים שאיתם אתם נכנסים ולהיות כמה שיותר מאופקים וסבלניים(מה שמתחבר גם לפן הפסיכולוגי שדיברנו עליו מקודם).

עם כמה שזה נשמע הזוי, ככל שתשחקו בפחות ידיים בשלבים הראשונים ותלמדו להיכנס רק בידיים חזקות ובהזדמנויות ששוות את זה, ככה הסיכויים שלכם להגיע לשלבים המתקדמים יותר יעלו. כמובן, שלא צריכים להיות גם פאסיביים מידי.

כלל אצבע טוב יהיה לשחק עם 20 אחוז מכלל הידיים הפותחות שיש. טווח הידיים שלכם כמובן גם ישתנה בהתאם לפוזיציה שבה אתם נמצאים.

אם אתם בסמול בלייד(under the gun) ובפוזיציות שקרובות לאלה שמדברים ראשונים הטווח צריך להיות מאוד מצומצם(AA, KK, QQ, AK) ואולי גם TT ו-AQ.

בפוזיציות יותר מתקדמות, אפשר להשתחרר טיפה וללכת למשל על קלפים עוקבים מאותו הסוג, כמו ♠8 ♠9 למשל ועל קלפים כמו KQ.

בנוסף, תיזהרו מידיים כמו מלך נסיך, או אס עם קלף שני נמוך. המון אנשים נוטים לשחק עם הידיים האלה ובעוד שמדובר ביד לא רעה, יש בה גם המון סיכון כי אם למשל תפגעו בזוג אסים כשאתם עם אס והקלף השני נמוך, יש סבירות גבוהה שתפסידו בגלל הקיקר, במיוחד בשלבים הראשונים כשיש שחקנים מנוסים שייכנסו עם ידיים חזקות יותר. אותו הדבר לגבי מלך נסיך, שזאת יד מעולה אבל זאת יד שאפשר ליפול בה חזק מאוד אם למשל תקבלו זוג מלכים ותפסידו עם קיקר של נסיך ליריבים שלכם שאולי יהיו עם קיקר יותר גבוה.

לוותר מהר מידי

להיות שחקן פוקר בטורנירים זה לא פשוט בכלל וחשוב מאוד שתזכרו את זה. אפילו שחקני הטורנירים הכי טובים בעולם, אלה שעושים הכול בצורה הכי טובה שיש, יצאו מרוב הטורנירים ללא שום רווח ויזכו בפרס כספי כלשהו באחוז יחסית קטן מהטורנירים שבהם הם ישתתפו.

הסיבה לזה היא כמובן שבפוקר בכל זאת יש אלמנט של מזל. התפקיד שלנו הוא לנסות להעלות את הסיכויים שלנו לטובתנו עד כמה שאפשר אבל בגלל שלא מדובר במשחק שללא אלמנט של מזל בכלל כמו שחמט, אי אפשר לנצח בכל פעם שתיכנסו לטורניר. גם אם תהיו השחקן הכי טוב בשולחן.

לכן, חשוב מאוד לא לוותר בכזאת קלות על המשחק שלכם ולהמשיך לנסות לטווח ארוך, עד שתראו תוצאות.

בונוס: לחשוב שאתם כבר יודעים מספיק ולהפסיק ללמוד

זאת כנראה אחת מהטעויות הכי גדולות של כל שחקני הפוקר ובפרט שחקני טורנירים. פוקר זה משחק דינאמי של למידה מתמדת שממשיך להשתנות כל הזמן ללא הפסקה ולכן הטעות הכי גדולה שאתם יכולים לעשות כשחקני פוקר, היא לחשוב שאתם כבר יודעים הכול או “מספיק” ולהפסיק ללמוד.

אם אתם באמת רוצים לקחת את משחק הפוקר שלכם לרמה הבאה ואם אתם באמת רוצים ללמוד אסטרטגיות משחק וטכניקות יותר רציניות שיעזרו לכם לנצח בטורנירים, תילחצו כאן.

המאמר הזה, רק גירד את השטח ונגע בכמה דברים בסיסיים שאתם חייבים לדעת כשחקני טורנירים. אבל אם אתם באמת רוצים ללמוד מעבר לזה ולקחת את זה קצת יותר ברצינות, אני באמת מציע לכם להמשיך לכאן.

אני מקווה שנהניתם מקריאת המאמר, השכלתם ולמדתם משהו חדש ואני מקווה שתנצחו בטורניר הבא שלכם!