טיפים מתקדמים לפריפלופ

לדעת לשחק לפני הפלופ זה קריטי בשביל להיות שחקן פוקר טוב. כבר כתבנו על כך פוסט שמסביר עקרונות בסיסיים וחשובים שיש להקפיד עליהם לפני הפלופ. בפוסט הזה נרצה להרחיב ולהוסיף כדי שתוכלו להמשיך ללמוד ולהשתפר.

טווח ידיים לכניסה ביחס לגודל הקופה

בפוסט שהזכרתי אנחנו מסבירים כיצד המיקום שלנו בשולחן צריך להשפיע על הידיים שאיתן אנחנו נכנסים. ככלל, ככל שאנחנו מדברים מוקדם יותר בסיבוב, אז נרצה להכנס עם ידיים טובות יותר. בנוסף למיקום בשולחן, חשוב להתייחס גם לגודל הקופה שלנו.

הכלל פשוט – ככל שיש לנו יותר כסף, אנחנו יכולים להרשות לעצמנו להכנס עם מגוון רחב של ידיים. חשוב לשים לב שכשאני אומר "יותר כסף" אני מתכוון יחסית לבליינדים ולא יחסית לשאר האנשים בשולחן. יתכן מצב (די נפוץ בטורנירים כשהבליינדים עולים) שבו לכולם יש כ-30 ביג בליינדים, שזה נחשב מעט מאוד, ולך יש 50. בעוד שזה כמעט כפול, עדיין יש לך מעט כסף יחסית לבליינדים. מנגד, יתכן מצב שבו יש לך 200 בליינדים ולכל שאר האנשים בשולחן יש 300 בליינדים ויותר, ואז לכולם יש הרבה כסף יחסית לבליינדים.

כאשר יש לך מעט כסף (שוב – יחסית לבליינדים) אין לך מרחב תמרון. אם היו העלאות לפני הפלופ ובפלופ, סיכוי טוב שכדי לתת הימור סביר בטרן ביחס לקופה, תצטרך לסכן כמעט את כל הערימה שלך. זה אומר שבמצב כזה אנחנו רוצים לשחק ידיים עם שיכולות לנצח את המשחק מוקדם – זוגות גבוהים, בני מלוכה, וכו'. כאלו שלא נפחד להעלות איתן וננסה לקחת את היד כבר לפני הפלופ או בפלופ.

כשיש לך הרבה כסף, אתה יכול להרשות לעצמך לשחק ידיים יותר מגוונות, לדוגמה 6-7, אפילו לא בהכרח מאותו סוג. הכסף שאתה שם בכל שלב מהווה חלק קטן יותר מהערימה שלך, ולכן יותר סיכוי שתראה את הטרן והריבר. אתה לא תפגע תמיד בקלפים שאתה צריך, אבל במקרים שכן, פוטנציאל הרווח שלך משמעותית גדול יותר.

*הערה: בגלל שבטורנירים הבליינדים עולים יותר סביר שנראה אול אין לפני הפלופ עם ידיים לא טובות, פשוט כי לאנשים אין ברירה, זה או זה או להאכל על ידי הבליינדים.

קצת מספרים להמחשה

נניח לרגע שיש בשולחן מספר שחקנים, כל אחד עם 20 בליינדים. כולם פורשים חוץ משניים. לשחקן א' יש אסים, ולשחקן ב' 3-5. לפני הפלופ לשחקן א' יש יתרון של בערך 85%-15% על שחקן ב'. אם שחקן א' מעלה ל-3 ביג בליינדים שחקן ב' צריך לסכן בערך שישית מהכסף שלו בשביל סיכוי מאוד נמוך לזכות. אם הוא לא יפגע בפלופ, האם יסתכן בלהשוות הימור נוסף?

לעומת זאת, נסתכל על אותו שולחן, רק שהפעם לשחקנים יש 300 ביג בליינדים לכל אחד. שחקן א' מעלה וכעת המספרים שונים לגמרי – נניח ששחקן ב' משווה, הוא מסכן אחוז אחד בלבד מהערימה שלו.

כעת מגיע הפלופ. ברוב המקרים, שחקן ב' לא יקבל את הקלפים שהוא צריך, שחקן א' יעלה שוב ושחקן ב' יפרוש. סה"כ שחקן ב' הפסיד 1% מהערימה שלו. אבל נניח קיבלנו פלופ כמו K-6-4. שחקן א' עדיין מאמין בצד שהוא מוביל ויכול להעלות, נניח סכום של 5-6 ביג בליינדים (הקופה כולה היא 7.5 ביג בליינדים כך שזה הימור סביר). אם שחקן ב' משווה הוא מסכן כ-2% מהערימה שלו, רק שעכשיו כבר יש לו סיכוי ממשי לסטרייט והאסים מובילים בערך 66%-34% – הסיכויים של שחקן ב' לנצח גדלו פי שניים. נקודה חשובה נוספת היא המידע שיש לכל שחקן. שחקן ב' יודע פחות או יותר בוודאות שאם הוא פוגע בסטרייט שלו, הוא מנצח. הוא יכול לחשב את הסיכויים שלו לפי זה ולקבל החלטות מושכלות. שחקן א' לעומת זאת מניח שנכון לעכשיו הוא מוביל, אבל אין לו באמת דרך לדעת עד כמה – אולי לשחקן ב' הייתה יד כמו K-Q והוא פגע במלך? אולי בכלל היה לו זוג נמוך יותר ביד? הידע הזה שיש לשחקן ב' נותן לו יתרון נוסף.

באופן דומה שחקן ב' אולי יוכל להרשות לעצמו להשוות בהמשך, ובמידה ויצא 2 או 7, מובטחת לו קופה רצינית. חלקכם בטח חושבים – "אבל הסיכוי להוציא סטרייט לא מושפע מגודל הקופה שלי". זה כמובן נכון, אבל ההעניין פה הוא לא רק מה נעשה במידע ונפגע בסטרייט, אלא מה יקרה כשלא נפגע. אם פספסתם את הסטרייט והפסדתם 2-3% מהערימה שלכם, אתם יכולים להמשיך לשחק בלי בעיה. לעומת זאת, אם פספסתם את הסטרייט וסיכנתם בשביל זה 20% ויותר מהערימה שלכם, היכולת שלכם להמשיך לשחק נפגעת.

איך לשחק אם אף אחד עדיין לא נכנס ליד

כאשר אתה השחקן הראשון שפועל ביד פוקר לפני הפלופ, יש לך הזדמנות לקבוע את הטון לסיבוב. הדרך בה אתה ניגש לרגע זה תלויה במספר גורמים מרכזיים, כמו המיקום שלך בשולחן, חוזק היד שלך ותדמית השולחן הכוללת שלך. להלן מספר טיפים מתקדמים שיש לקחת בחשבון כאשר אף אחד לא נכנס ליד לפניך:

1. קח בחשבון את המיקום שלך

המיקום הוא אחד ההיבטים החשובים ביותר בפוקר, והוא צריך להשפיע מאוד על ההחלטה שלך להעלות, להשוות או לקפל.

  • מיקום מוקדם: במיקום מוקדם (למשל, המושבים הראשונים שפועלים), עליך לשחק בצורה שמרנית מכיוון ששחקנים רבים פועלים אחריך. היצמד לידיים חזקות כמו זוגות גבוהים (AA, KK, QQ), AK ו- AQ. העלאה עם ידיים חלשות יותר עלולה להשאיר אותך פגיע להעלאה חוזרת ממישהו עם אחיזה חזקה יותר.

  • מיקום אמצעי: במיקום אמצעי, אתה יכול לפתוח את הטווח שלך מעט, להוסיף ידיים כמו מחברים מתאימים (9-10s, J-Qs) או זוגות אמצעיים (88, 99, TT) לטווח ההעלאה שלך, אבל אתה עדיין צריך להיות זהיר.

  • מיקום מאוחר: במיקום מאוחר (cutoff או button), יש לך יותר גמישות. מכיוון שאתה יודע שפחות שחקנים יפעלו אחריך, אתה יכול להעלות עם מגוון רחב יותר של ידיים. בנוסף לידיים פרימיום, שקול להעלות עם אסים מתאימים, זוגות קטנים יותר, או אפילו ידיים של בלוף, בהתאם לנטיות של השחקנים מאחוריך.

2. התאם בהתבסס על גדלי הערימות

גודל הערימה שלך ושל היריבים שלך יכול להשפיע על האסטרטגיה שלך לפני הפלופ. אם יש לך ערימה גדולה, אתה יכול להיות יותר אגרסיבי, להעלות כדי להפעיל לחץ על שחקנים עם ערימות קטנות יותר. עם זאת, אם יש לך ערימה קצרה יותר, אתה צריך להיות יותר סלקטיבי עם אפשרויות היד שלך, מכיוון שתצטרך לשמור על הצ'יפס שלך למצבים בעלי ערך גבוה יותר.

3. ערבב את גדלי ההעלאה שלך

כאשר אתה השחקן הראשון שפועל, העלאה נותנת לך שליטה על הקופה. עם זאת, כדי להימנע מלהיות צפוי, ערבב את גדלי ההעלאה שלך. לדוגמה, העלה פי 2.5 מהבליינד הגדול לפעמים, ולפעמים אחרות העלה פי 3 או 3.5 מהבליינד הגדול. זה מאלץ את היריבים שלך לחשוב פעמיים על חוזק היד שלך. גודל העלאה עקבי יכול להפוך אותך לקל מדי לקריאה, במיוחד אם אתה משנה את הגודל שלך בהתבסס על חוזק היד.

4. הזדמנויות בלוף

להיות הראשון שפועל נותן לך את ההזדמנות לגנוב בליינדים, במיוחד משחקנים הדוקים או פסיביים בבליינדים. אם אתה במיקום מאוחר ואף אחד לא נכנס לקופה, שקול לעשות העלאה עם ידיים חלשות יותר, כמו מחברים מתאימים או זוגות נמוכים. גם אם אין לך יד חזקה, היריבים שלך עשויים לקפל, ואתה יכול לאסוף את הקופה ללא עוררין. זה יעיל במיוחד נגד בליינדים שנרתעים יותר מסיכון או שיש להם ערימות קצרות יותר.

5. תכנן להעלאה חוזרת

כאשר אתה נכנס לקופה, תמיד חשוב קדימה על איך תגיב אם מישהו מעלה מחדש. אם אתה במיקום מוקדם ומישהו מעלה מחדש אחריך, זה עשוי להצביע על כך שיש לו יד חזקה יותר, ואתה צריך להיות זהיר לגבי המשך אלא אם כן אתה מחזיק קלפים פרימיום. עם זאת, במיקום מאוחר, אתה יכול לפעמים להשוות או להעלות מחדש, אפילו עם ידיים שוליות, בהתאם לקריאה שלך של היריב וגדלי הערימות.

6. תדמית שולחן ונטיות היריב

התדמית שלך בשולחן והנטיות של היריבים שלך צריכות להנחות את ההחלטה שלך. אם שיחקת באגרסיביות והראית ידיים חזקות, ייתכן שתוכל להתחמק מהעלאה בתדירות גבוהה יותר, אפילו עם ידיים חלשות יותר, מכיוון שהיריבים יכבדו את ההעלאות שלך. מצד שני, אם שיחקת בצורה שמרנית, ייתכן שהיריבים יתנו יותר משקל להעלאות שלך, מה שיאפשר לך לגנוב בליינדים בצורה יעילה יותר.

טיפים נוספים למשחק לפני הפלופ

שליטה בשלב הפרי-פלופ של פוקר היא חיונית להצלחה ארוכת טווח, שכן הוא קובע את הבסיס לאופן שבו היד תתפתח. בעוד שאסטרטגיות בסיסיות מתמקדות בבחירת ידיים ובמיקום, שחקנים מתקדמים לוקחים בחשבון גורמים נוספים שיכולים לתת להם יתרון משמעותי. הנה כמה טיפים מתקדמים וייחודיים כדי להעלות את משחק הפרי-פלופ שלך:

1. ניצול נטיות היריבים

במקום להיצמד באופן נוקשה לטבלאות ידיים של פרי-פלופ, שחקנים מתקדמים מתאימים את האסטרטגיה שלהם בהתבסס על הנטיות של היריבים שלהם. לדוגמה, אם אתה יודע ששחקן משמאלך מקפל לעתים קרובות להעלאות, אתה יכול לנצל זאת על ידי העלאה בתדירות גבוהה יותר, אפילו עם ידיים שוליות. לעומת זאת, אם השחקן מימינך הוא משוחרר ואגרסיבי, ייתכן שתצמצם את הטווח שלך כדי להגן מפני 3-bets תכופים. התאמת משחק הפרי-פלופ שלך לנטיות של יריבים ספציפיים יכולה להוביל למצבים רווחיים שאסטרטגיה סטטית הייתה מפספסת.

2. טווחי ידיים דינמיים

שחקנים מתקדמים נמנעים מלשחק רק פוקר "מתאים או מקפל". במקום להתמקד אך ורק בחוזק היד, הם מבינים את החשיבות של הרבגוניות של היד. מחברים מתאימים (למשל, 6-7s), זוגות נמוכים, או פערים מתאימים (למשל, 8-10s) מציעים יכולת משחק לאחר הפלופ ומסווים היטב את חוזק היד שלך. בעוד שידיים אלו עשויות שלא להיות החזקות פרימיום לפני הפלופ, הן יכולות להוביל לערך משמעותי לאחר הפלופ, במיוחד כאשר מתמודדים מול יריבים פסיביים שמעריכים יתר על המידה ידיים של זוג עליון.

3. 3-Betting מקוטב

רוב השחקנים 3-bet עם ידיים פרימיום כמו AA, KK, או AK. עם זאת, שחקנים מתקדמים משתמשים באסטרטגיית 3-betting מקוטבת, כלומר הם גם 3-bet עם טווח הכולל ידיים חלשות יותר כמו מחברים מתאימים או זוגות קטנים. על ידי כך, הם מערבבים כמה בלופים עם הידיים החזקות שלהם, ומשאירים את היריבים מנחשים. קיטוב טווח ה-3-betting שלך יכול להפעיל הרבה לחץ על יריבים שאולי לא רוצים לשחק בקופות גדולות ללא ידיים פרימיום בעצמם.

4. גניבת בליינדים באגרסיביות במיקום מאוחר

במיקום מאוחר (cutoff ו-button), שחקנים מנוסים מבינים את החשיבות של גניבת בליינדים על ידי העלאה תכופה. הם עשויים אפילו להעלות עם אחזקות חלשות יותר, בידיעה ששחקנים בבליינדים מגנים לעתים קרובות עם טווח רחב וחלש יותר. אם הבליינדים הם שחקנים הדוקים או פסיביים, זוהי יכולה להיות אסטרטגיה רווחית להפליא לאורך זמן. יתר על כן, אם היריבים מודעים לכך שאתה גונב לעתים קרובות, זה יכול ליצור דינמיקה שבה אתה מרוויח מאוחר יותר עם ידיים חזקות יותר כאשר הם מנסים להגן.

5. החשיבות של מודעות לעומק הערימה

שחקנים מתקדמים תמיד מודעים לגדלי הערימות, לא רק שלהם אלא גם של היריבים שלהם. גודל הערימה משפיע על קבלת ההחלטות לפני הפלופ, במיוחד מבחינת הסיכויים המשתמעים ויכולת התמרון הפוטנציאלית לאחר הפלופ. לדוגמה, מחברים מתאימים וזוגות קטנים הם בעלי ערך רב יותר כאשר גם לך וגם ליריב שלך יש ערימות עמוקות מכיוון שהם מסתמכים על יכולת משחק לאחר הפלופ והסיכויים המשתמעים. מצד שני, כאשר משחקים נגד יריב בעל ערימה קצרה, עדיף לתת עדיפות לידיים שמחזיקות הון עצמי גולמי לפני הפלופ, כגון זוגות גבוהים וקלפי ברודווי גבוהים (KQ, AQ, AJ).

6. איזון המשחק שלך

איזון המשחק שלך הוא קריטי ברמות גבוהות יותר של פוקר. אם אתה תמיד מעלה עם ידיים חזקות וצולע עם ידיים חלשות יותר, שחקנים наблюдаתיים ינצלו אותך במהירות. שחקנים מתקדמים משנים את הפעולות שלהם, לפעמים צולעים עם ידיים פרימיום כדי ללכוד יריבים אגרסיביים או מעלים עם ידיים שוליות כדי להסוות את הטווח שלהם. על ידי איזון אסטרטגיית הפרי-פלופ שלך, אתה הופך להיות קשה יותר לקריאה, ומפחית את הסבירות שיריבים יתאימו את עצמם למשחק שלך.

7. בידוד שחקנים חלשים

טקטיקה מתקדמת מרכזית היא בידוד שחקנים חלשים לפני הפלופ. אם אתה מזהה שחקן פסיבי-משוחרר שצולע לתוך הקופה, אסטרטגיה חזקה היא להעלות במיקום עם מגוון רחב של ידיים. המטרה היא לבודד את השחקן החלש הזה ולנצל את הנטייה שלו לקפל לעתים קרובות מדי לאחר הפלופ או לעשות טעויות יקרות. בידוד שחקנים חלשים לפני הפלופ מאפשר לך לנצל את החולשות שלהם על פני מספר ידיים, במיוחד כאשר יש לך מיקום עליהם.

8. התאם לדינמיקת השולחן

לכל שולחן יש דינמיקה משלו, ושחקנים מתקדמים מתאימים כל הזמן את אסטרטגיית הפרי-פלופ שלהם כדי לשקף את מצב המשחק הנוכחי. אם השולחן משחק באגרסיביות, עם 3-bets והעלאות תכופות, הידוק הטווח שלך והיותך מוכן להגיב לתוקפנות הוא המפתח. מצד שני, אם השולחן פסיבי ומקפל לעתים קרובות מדי, אסטרטגיית פרי-פלופ אגרסיבית הופכת לרווחית יותר. שים לב לאווירה הכללית של השולחן והסט את הגישה שלך בהתאם.

9. השתמש באפקטים של חוסמים

חוסמים מתייחסים להחזקת קלפים שמפחיתים את הסבירות שיריבים שלך מחזיקים ידיים ספציפיות. לדוגמה, אם יש לך אס ביד, זה הופך את זה לפחות סביר שהיריב שלך מחזיק AA או AK. שחקנים מתקדמים משתמשים בחוסמים אסטרטגית, במיוחד כאשר מחליטים האם 3-bet או 4-bet בלוף לפני הפלופ. חוסמים הם כלי מכריע בביצוע בלופים מתוזמנים היטב ומניעת יריבים מלהרגיש בטוחים באחזקות שלהם.

איך למנוע מהיריבים לגלות את הקלפים שלך

במאמר הקודם שכתבתי דיברתי על מידע שאינו שפת גוף שאנחנו יכולים להיעזר בו על מנת לגלות אילו קלפים יש ליריבים שלנו. אבל כמובן שגם היריבים שלנו לא טפשים, וסביר מאוד להניח שהם ינסו להשתמש בטכניקות האלו בעצמם עלינו. אנחנו כמובן נרצה להקשות עליהם כמה שיותר ולנסות לבלבל אותם. בטח ראיתם כבר איך שחקנים מקצועיים משתמשים במשקפי שמש בשביל להסתיר את העיניים ולהסגיר כמה שפחות מידע בשפת הגוף שלהם. זה כמובן חשוב, אך מי שקרא את המאמר שקישרתי אליו בהתחלה מבין שיש עוד הרבה רמזים עליהם ניתן להתבסס שאינם קשורים בכלל לשפת גוף.

בשביל למנוע מהיריב שלנו לגלות את הקלפים שלנו כמה שיותר, יש לנו שתי מטרות עיקריות. הראשונה, ולרוב הפשוטה יותר, היא שהיריב לא יוכל לצמצם את טווח הידיים שעלול להיות לנו. המטרה השנייה היא שאם היריב כן מצילח לצמצם את טווח הידיים שהוא חושב שיש לנו, אז שהצמצום יהיה שגוי. אבל איך נעשה זאת?

תמשיכו לקרוא את הפוסט ותגלו:

תגוונו בהימורים

אחת הדרכים הבסיסיות והיעילות למנוע מהיריבים לקרוא אותנו, הוא לגוון בהימורים שלנו. המטרה היא שלא משנה איזה פעולה ביצעת בתורך, העלאה, השוואה או צ'ק, היריב לא יוכל להסיק מזה משהו לגבי הקלפים שיש לך. בואו נראה דוגמה קצרה.

אתה נמצא בעמדה באמצע, נניח השחקן החמישי מתוך 8. השחקנים עד אליך פורשים. התור מגיע אליך, והקלפים שלך הם ♣A♠ K. יד טובה בהחלט. אתה מחליט להעלות ל-3 ביג בליינדים. השחקן בעמדת הדילר משווה וכל שאר השחקנים פורשים. מגיע הפלופ: K 7♠ 4.

מה אתם עושים?

תזכרו את מה שחשבתם, ועכשיו בואו נעשה שינוי קטן. נניח והפלופ שהתקבל הוא Q 7♠ 4.

מה אתם עושים עכשיו?

רוב השחקנים המתחילים יענו תשובה ברורה – במקרה הראשון יש לנו זוג גבוה עם קיקר אס, ולכן הם מעלים. במקרה השני קצת פחות ברור, וכנראה שמדי פעם יעשו צ'ק ומדי פעם יעלו.

שימו לב שמישהו שמשחק בצורה הזאת באופן קבוע, הוא טרף קל. במידה והעלה, לא ניתן להסיק יותר מדי על מה שיש לו, אבל ברגע שעשה צ'ק, אתה יודע שהוא לא פגע בקלפים שהיה צריך. זה יותר מדי מידע לתת ליריבים שלך. זה פחות משמעותי במשחק אונליין, שם השחקנים שאתה משחק נגדם מתחלפים בתדירות הרבה יותר גבוהה, כך שלאף אחד לא יהיה זמן ללמוד אותך. אבל במשחק אמיתי של כמה שעות לעומת זאת, או בקבוצת הפוקר הקבועה שלך, חייבים להזהר עם סגנון משחק כזה.

אז מה אפשר לעשות?

שיטה מאוד פשוטה היא לבצע העלאה בחצי מהפעמים, ובחצי השני לעשות צ'ק, לא משנה אם פגעת במשהו בפלופ או לא.  במצב שתואר, כשביצעת העלאה לפני הפלופ עם אס-מלך, אתה תצליח לפגוע בקלפים שאתה צריך בערך 30% מהזמן, ותפספס בסיכוי של 70%. אם אתה תבצע הימור בחצי מהפעמים, לא משנה מה הפלופ, היריב לא יכול להסיק שום דבר מכך. נסתכל על מדגם של 100 ידיים. אתה תעלה חצי מהן. זה כולל 15 ידיים בהן פגעת בפלופ, ו-35 בהן פיספסת. אותם מספרים יהיו נכונים גם למקרים בהם אתה עושה צ'ק. 15 פעמים תעשה צ'ק למרות שפגעת בפלופ, ו-35 פעמים כשפספסת.

האחוז המדויק של הפעמים שאתה בוחר להעלות או לעשות צ'ק לא כזה משנה. הוא יכול להשתנות משחקן לשחקן לפי סגנון המשחק, ולפי השחקנים שאיתם משחקים. שום שחקן לא יצליח לעקוב אחריך מספיק טוב בשביל לנסות ולתפוס את האחוזים האלה. למעשה, לשום שחקן טוב אין אחוזים קבועים לפיהם הוא פועל. הנקודה החשובה היא שכל רצף הימורים צריך להתאים לכל סוגי הידיים. כשאתה עושה צ'ק אחרי הפלופ, היריב שלך צריך לדעת שאתה עלול לעשות את זה עם יד חלשה ויד חזקה באותו הסיכוי. הדרך היחידה לגרום לזה לקרות היא אם אתה תבצע כל פעולה אפשרית עם כל יד אפשרית. כמובן שיש יוצאים מן הכלל: אל תפרשו אם יש לכם את היד הכי חזקה, ואל תעלו עם ידיים שהן בבירור מפסידות (אלא אם כן אתם מנסים לבלף בכוונה), אם הקלפים שיש לכם הם 2-7, אין סיבה שבכלל תראו את הפלופ.

בפעם הבאה שאתם רוצים לקבל החלטה על האם לעשות צ'ק או להעלות, לפני שאתם בוחרים, נסו רגע להזכר אם היה מצב דומה לזה בשולחן (כנראה שכן) וחשבו מה עשיתם בו. המצב לא חייב להיות זהה לחלוטין, הסיכוי שיהיה לכם בדיוק את אותה סיטואציה בפוקר הוא אפסי. אם בפעם הקודמת העליתם, אולי הפעם אפשר להסתפק בצ'ק. אם בפעם הקודמת עשיתם צ'ק, אולי עכשיו דווקא שווה להעלות.

אם תצליחו לשמור על האסטרטגיה הזאת לאורך זמן ולבצע אותה בצורה טובה, ליריבים יהיה מאוד קשה לקרוא אתכם.

תשחקו ידיים לא צפויות

אתם בעמדה מוקדמת בשולחן, ומקבלים ליד ♣A♣ 3. אף אחד לא העלה עד אליכם. מה אתם עושים?

כמובן שהמידע שנתתי חלקי, אך זה לא באמת משנה עבור השיטה שאני רוצה להראות. אני מניח שרובכם ישוו עם יד כזאת, אולי חלק יפרשו, אבל כמה מכם יעלו איתה?

רוב השחקנים מעלים לפני הפלופ עם ידיים טובות בלבד. יותר מזה, במצב הנוכחי יש המון טיעונים נכונים למה העלאה היא מהלך שגוי: יש לך אס עם קיקר נמוך בעמדה מוקדמת, אפילו אם יצא אס, האם תרצה להעלות? הרי אם לשחקן נוסף יש אס, אז כנראה שתפסיד לו. אתה בעצם שם את עצמך במצב שבו תצטרך לקבל החלטות קשות בסיבובים עתידיים. אם כך, למה שנעלה?

התשובה היא, בדיוק כמו בכותרת, כדי לחזק את הרעיון שאנחנו בלתי צפויים. במידה וכן נפגע בפלופ טוב (זוגיים, פלאש ואפילו סיכוי לפלאש) לשחקנים שנגדנו יהיה מאוד קשה לדעת מה יש לנו. ברור שברוב המקרים זה לא יקרה, וכנראה שנפסיד את ההימור הראשוני שלנו. בדיוק בגלל זה השאלה האמיתית שחשובה היא לא "האם כדאי לנו לשחק A-2 בעמדה מוקדמת?" אלא "באיזו תדירות אנחנו יכולים לשחק A-2 (וכל יד חלשה אחרת) לפני שהעלות של לשחק ידיים חלשות תגבר על אלמנט ההפתעה?"

זאת שאלה שמאוד קשה לתת עליה תשובה, ושחקנים שונים, עם סגנונות שונים יענו עליה אחרת, לרוב גם עם נימוקים שונים. אם נסתכל מנקודת מבט של שחקן שמרן-אגרסיבי, התשובה שלו כנראה תהיה משהו כמו "ברוב המקרים אני אפרוש, אך מדי פעם, בערך 5-10% מהזמן, כנראה אם הקלפים מאותו סוג, אני אעלה. אני ארצה לשחק אותה יותר בשולחן שבו רוב השחקנים שמרנים ופסיביים יחסית, שכן אם אני מעלה, רובם יאמינו שיש לי יד חזקה ויפרשו עם אס-X שבפועל טוב יותר משלי. אם מישהו יעלה מעלי, אני אדע שאני במצב רע וכנראה אפרוש. בשולחן שבו רוב השחקנים יותר משוחררים ואגרסיביים, כנראה שלא אשחק אותה אף פעם, שכן הסיכוי שמישהו יעלה מעלי גבוה, ואני מעדיף לא להתמודד עם זה כשאין לי יד חזקה באופן ברור."

שחקן יותר משוחרר ואגרסיבי יכול לענות משהו כמו "בעמדה מוקדמת, אני אשחק יד כזאת בערך 15-20% מהזמן. כנראה שישוו לי יותר מאשר לשחקן שמרן, אבל גם ישוו לי עם דברים חלשים יותר. אם יגיע אס בפלופ, יהיה סיכוי גבוה יותר שליריב שלי לא יהיה אס"

צורת החשיבה הזאת נכונה לעוד ידיים גבוליות. אתה רוצה לשחק אותן מדי פעם בשביל להוסיף לאלמנט ההפתעה ולא לאפשר לשחקנים לקרוא אותך בקלות.

אני רוצה להדגיש שוב – אני לא מעודד לשחק עם "זבל". כשאתם נכנסים ליד, אתם רוצים שיהיה לכם סיכוי סביר לנצח אותה. המצב היחיד שבו הייתי משחק יד כמו 2-7 היא אם אני בביג בליינד ואף אחד לא העלה, ואז יש לי פלופ חינם. אתם כמובן מוזמנים לא להסכים, ואתם יכולים להשתמש גם בידיים האלו בשביל לגוון את סגנון המשחק שלכם. אם זה עובד לכם, לכו על זה, האחריות עליכם.

תקחו בחשבון מי היריבים שלכם ומה הם יודעים

כאשר אתם משחקים מול שחקנים חלשים, הטקטיקות הקודמות מאבדות מערכן. כדי שתהיה משמעות לעובדה שאתם מגוונים בהימורים שלכם, מי שנגדכם צריך באמת לשים לב לזה. לפני שאתם מתחילים לתכנן מהלכים מורכבים, תחשבו מול מי אתם משחקים. בנוסף, גם מול שחקנים מתקדמים יותר, חשוב לזכור אילו ידיים חשפנו. אם השתמשנו באסטרגטיה הקודמת בצורה מושלמת, אבל יצא שחשפנו רק קלפים גבוהים, זה מה שהשחקנים שנגדנו יזכרו. מה שמוביל אותי בדיוק לנקודה הבאה.

תחשפו מידע במכוון

היתרונות של הטקטיקה הזאת שימושית נגד שחקנים מתחילים בגלל שהיא הרבה יותר ברורה לעין, בלי לאבד מהערך שלה נגד שחקנים חזקים יותר. החסרון שלה הוא שהיא מאוד תלויה בקלפים שאתם מקבלים, וקשה להשתמש בה באופן עקבי.

רוב הידיים בפוקר בכלל מסתיימות בזה שכל השחקנים פרשו למעט שחקן אחד, שלוקח את הקופה בלי להראות את הקלפים שלו. במצב כזה, העובדה שהוא העלה או עשה צ'ק, כמעט ולא תורמת למה שאנחנו חושבים, שכן לא ראינו את הקלפים שלנו. ברגע שאנחנו רואים עם מה שחקן נכנס ליד, אנחנו יכולים לקבל אישוש לדרך החשיבה שלנו אם צדקנו, או לנסות ללמוד לקח לעתיד אם טעינו.

בואו נניח שאתם משחקים בצורה יחסית משחוררת, נכנסים לדי הרבה ידיים, ומעלים לפני הפלופ לא מעט. אופטימלית, הייתם רוצים לנסות ולשדר בדיוק את ההיפך. הייתם רוצים שהשחקנים שמשחקים נגדכם יאמינו שאם אתם מעלים לפני הפלופ, זה דווקא אומר שיש לכם קלפים טובים.

כדי להשיג את המטרה הזאת, נרצה לעקוב אחר שני כללים מרכזיים:

  1. נראה כמה שיותר ידיים שנוגדות את סגנון המשחק שלנו
  2. נראה כמה שפחות ידיים שתומכות בסגנון המשחק שלנו

אם נמשיך מהדוגמה הקודמת, אז במידה וניצחנו יד כי כולם פרשו, אז נרצה לחשוף את הקלפים רק במידה והם גבוהים. אם מראש נכנסנו עם יד חלשה, לא נרצה להראות אותה.

פוקר באינטרנט

לטוב או לרע, קשה מאוד להשתמש בטקטיקות הטעיה כאלו באינטרנט. לאנשים יש זמן מוגבל לפעול, מה שנותן להם הרבה פחות זמן לחשוב על המהלכים שלהם ועל שיטות המשחק של היריבים שלהם. בנוסף, בעוד שבמשחק אמיתי אתם נמצאים בשולחן אחד בלבד, באינטרנט זה מאוד נפוץ לשחק במספר שולחנות בו זמנית. ליריבים שלכם פשוט אין זמן או יכולת לעקוב אחריכם ולנסות לבנות לכם פרופיל. כתבנו על כך גם בפוסט שמדבר על איך לשחק פוקר באינטרנט. בקיצור, כשאתם משחקים אונליין, אתם יכולים להרגע ולהיות קצת יותר "שקופים".

סיכום

היריבים שלכם לא טפשים (לרוב). בדיוק כמו שאתם מנסים לקרוא אותם ולגלות מה יש להם, כך גם הם מנסים לקרוא אתכם וללמוד עליכם. כל דבר שאתם עושים יכול להשפיע. תהיו מודעים למה שאתם משדרים כלפי חוץ. כאשר אתם חושבים על פעולה מסויימת, אל תחשבו רק מה יש לכם ביד או מה אתם חושבים שיש ליריבים שלכם. תחשבו גם על השאלה "מה היריב שלי חושב עלי?". אפשר לומר שיש פה קרב מוחות, האם אני יודע מה היריב שלי חושב עלי?

הם לא יודעים שאנחנו יודעים

 

אהבתם את הפוסט הזה ואתם רוצים ללמוד עוד על פוקר? תבקרו בדף הזה ותכירו את אחת מתכניות לימוד הפוקר הכי טובות שיש היום ואחד מהמקומות שאנחנו למדנו מהם איך לשחק פוקר כמו שצריך בעצמנו! 

 

לא רק שפת גוף: איך לדעת מה הקלפים שיש ליריב שלך בפוקר

אם היינו יכולים לשחק פוקר כשאנחנו יודעים בוודאות מה הקלפים שיש ליריב, אז היינו בלתי מנוצחים והמשחק היה הופך לקל יותר באופן משמעותי. ברור שלצערנו זה לא המצב, אבל יש דברים שניתן לעשות כדי להתקרב למטרה הזאת. רובכם כנראה חושבים על קריאה של שפת גוף. בעוד שזה תחום חשוב, לא על זה נדבר במאמר הזה. למי שבכל זאת מעוניין לקרוא על שפת גוף, כתבנו פוסט אחר בנושא הזה .

אז מה אפשר לעשות חוץ מלקרוא שפת גוף? אילו עוד רמזים עומדים מולנו שיכולים לעזור לנו לגלות מה הקלפים שיש ליריב ביד? תמשיכו לקרוא ותגלו:

1. מה הסגנון של היריב שמולי? אילו ידיים ראיתי אותו משחק בעבר?

האם מי שמשחק מולי ידוע בכך שהוא אוהב לשחק כמה שיותר ידיים ונכנס פחות או יותר עם כל יד? או שלרוב מדובר על שחקן שאוהב לחכות שיקבל יד טובה? אלו שאלות שאתם חייבים לשאול את עצמכם בכל פעם שאתם משחקים פוקר אל מול כל יריב.

ככל שתדעו יותר על סגנון המשחק של היריב שלכם ותדעו עם אילו ידיים הוא נוטה לשחק, ככה יהיה לכם קל יותר להצליח לקרוא אותו אפילו בלי ידיעת דבר על שפת גוף. התייחסנו לזה בעבר כבר בפוסט איך לנצח בפוקר, שמסביר עוד על עקרונות בסיסיים שישפרו משמעותית את יכולות המשחק שלכם.

2. מה הידיים שיכולות להיות לו בהתחשב בפעולות שהוא ביצע לפני הפלופ, בפלופ עצמו, בטרן ובריבר?

השאלה הבאה שאתם צריכים לשאול את עצמכם כדי להבין בצורה טובה יותר מה היד שיש ליריב שלכם היא: בכל סבבי ההימורים הקודמים, האם היריב שלי עשה צ'ק, הימר בעצמו, או העלה הימור קודם שלי? חשוב גם להסתכל על הסבבים כמכלול. האם הוא העלה בפלופ ועשה צ'ק בטרן, או אולי להיפך? האם הוא העלה בכל הסיבובים שהיו עד עכשיו? לדוגמה, העלאה לפני הפלופ מייצגת באחוז מאוד גבוה מהמקרים שלשחקן יש יד שהוא מרוצה ממנה.

ככל שתזכרו בצורה טובה יותר איזה פעולות עשה השחקן בכל סבב ותבינו איך לקשר את זה עם הקלפים שיש על השולחן, תוכלו להבין בצורה טובה יותר איזה יד סביר שיש לו בהתאם למצב הקלפים ולצורה שבה הוא שיחק.

3. איך המיקום שלו בשולחן משפיע על הידיים שהוא ישחק?

כבר דיברנו בעבר בפוסטים שונים על חשיבות המיקום שלנו ושל היריבים שלנו בקבלת החלטות בפוקר, אבל גם בשביל ניתוח הסיטואציה והסקת מסקנות לגבי היד שיש ליריב שלנו, למיקום יש חשיבות גדולה.

שחקן שנמצא בסמול בליינד ומדבר ראשון למשל, לרוב ירצה להכנס עם ידיים חזקות יחסית. לעומת זאת, בעמדת הדילר אנחנו יכולים לראות את כל מי שלפנינו מבצע פעולה. זה נותן לנו הרבה מידע ושם אותנו בעמדת יתרון.

לכן, ככל שאנחנו בעמדה מאוחרת יותר, נוכל להרשות לעצמנו להכנס עם ידיים יותר חלשות. מה שאומר, שגם היריבים שלנו ירצו לפעול לרוב בצורה דומה ולכן מי שמדבר ראשון(סמול בליינד) לרוב ייכנס עם טווח ידיים שהוא הרבה יותר מצומצם. לעומת אם היריב יהיה בעמדת הדילר, נצטרך לקחת בחשבון הרבה יותר ידיים שונות שאיתן היריב שלנו היה יכול להיכנס.

4. מה הוא יודע עלי? אילו ידיים חשפתי במהלך המשחק?

אז אחרי שדיברנו קצת על שאלות ודברים שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו לגבי מידע על היריבים שלנו, הגיע זמן לשאול את עצמנו איזה מידע היריבים שלנו יודעים עלינו.

איך הסגנון משחק שלכם נתפס בשולחן על ידם? האם אתם ידועים כשחקנים אגרסיביים? כאלו שמבלפים? אם לדוגמה בילפתם מספר פעמים, אבל בכל פעם השחקנים שנגדכם פרשו, אז אנשים לא בהכרח יחשבו שאתם נוטים לבלף. אם לעומת זאת תפסו אתכם במספר בלופים, אז יהיה לכם יותר קשה לבלף בעתיד, אבל כשכן תקבלו יד טובה ותחליטו להעלות, אנשים יכולים לחשוב שגם אז אתם מבלפים.

בעצם, אתם צריכים לקחת בחשבון שהפעולות של השחקנים שלכם יהיו תלויות גם בהתאם למה שהם חושבים עליכם ולדמות שהם תופסים ממכם בשולחן הפוקר. לכן, כשאתם מנתחים את ההתנהגות שלהם ומנסים להבין איזה יד יש להם, חשוב מאוד לקחת את זה בחשבון.

5. איך נוכחות של שחקנים אחרים יכולה להשפיע על היריבים שלכם?

כמות השחקנים ביד הנוכחית היא גם פאקטור חשוב שהולך להשפיע על ההתנהגות של היריבים שלכם ולכן חשוב מאוד לקחת את זה בחשבון. אם ביד יש הרבה שחקנים שעוד לא פרשו, אז יש סיכוי קטן יותר שמישהו מהם ירצה לנסות לבלף, או להשוות העלאה עם יד חלשה. לעומת זאת, אם נשארתם רק אתם ויריב אחד, אז אתם צריכים שהיד שלכם תהיה מסוגלת לנצח שחקן אחד בלבד, מה שמגדיל את טווח הידיים שאתם וכנראה גם היריב שלכם תרצו לשחק בהן.

6. מה גודל הערימה שלו? האם הוא צ'יפ לידר או שאולי כמעט ונגמר לו הכסף?

לצערי, המון שחקנים עדיין שוכחים להתייחס לגודל הערימה שיש ליריבים שלהם וחבל! שחקנים עם ערימה גדולה יכולים להרשות לעצמם לשחק יותר ידיים. הם גם יכולים להרשות לעצמם להיות בריונים ולבצע יותר העלאות לפני הפלופ, ולהכריח שחקנים אחרים לפרוש פשוט כי אין להם מספיק כסף לסכן. לעומת זאת, שחקן עם מעט כסף ירצה להכנס בעיקר עם ידיים חזקות שיאפשרו לו לסיים את הסבב כבר לפני הפלופ או בפלופ (כפי שהסברנו בפוסט הזה).

ככל שאתה מסוגל לשאול יותר שאלות טובות, וככל שאתה מסוגל לענות עליהן בצורה טובה יותר, כך גדל הסיכוי שלך להבין איזה יד מחזיק היריב. התשובות לא תמיד יהיו מדוייקות, אבל אם אתה מסוגל לתת הערכה כלשהי לכל אחת מהשאלות, אז כל ההערכות האלו ביחד מצמצמות בצורה די טובה את האפשרויות והידיים השונות שיכולות להיות ליריב שלך. ישנם מקרים שבהם שחקנים הצליחו לזהות בדיוק מה היד שיש ליריב. הנה סרטון של דניאל נגראנו מנחש מה הקלפים של היריבים שלו. הוא כנראה התבסס לא רק על השאלות הקודמות שציינו, אלא גם על שפת הגוף של היריב, אבל הרעיון ברור – הוא טוב, ויש לאן לשאוף.

הסיבה שדרך הקריאה הזאת עובדת היא שרוב השחקנים משחקים לפי היגיון מסויים. למרות זאת, קריאה של שחקנים זאת אומנות ואפשר להשתפר בזה ככל שמתאמנים יותר ויותר וללמוד עוד המון עקרונות חשובים אחרים שיעזרו לנו. ברוב המקרים, לא נגיע לרמה של דניאל נגרנו ונסתפק בצמצום של הידיים האפשריות של היריב לטווח מסוים, ולא ליד ספציפית. כמובן גם שהיריבים שלנו לא יעשו תמיד בדיוק את מה שאנחנו מצפים לו, ואפילו יפעלו באופן אקטיבי כדי לבלבל אותנו אז לא תמיד נצליח לנחשב נכון. לכן זה עניין של המון ניסוי וטעייה, תרגול והיכרות טובה של היריבים שלנו.

ועכשיו בואו ניישם ונראה יד לדוגמה

בואו נראה דוגמה מיד אמיתית שמאפשרת להדגים את הנקודות שהעלנו קודם. מדובר על יד בין מייק סקסטון (Mike Sexton, מימין בתמונה למטה) לבין פיל גורדון (Phil Gordon) שהתרחשה בעונות הראשונות של התכנית הטלוויזיה Poker After Dark. למי שלא מכיר, כל שבוע כולל טורניר של 6 שחקנים, שמתואר לאורך כמה פרקים, ופרק אחרון שמסכם הכל. בעונות החדשות נוספו גם פרקים נוספים, לדוגמה עם cash games. הרמה של השחקנים שם גבוהה, כך שניתן ללמוד הרבה מהתכנית הזאת.

פרטים טכניים

הבליינדים הם 150/300 דולר. הערימות של סקסטון וגורדון הן בערך 20,000 דולר, שזה בערך 70 ביג בליינדים. סקסטון בעמדת הדילר, וגורדון נמצא בביג בליינד. יש לנו כבר מידע בשביל לענות על חלק מהשאלות שהצפתי קודם. בשאלה 3 העליתי את נושא המיקום בשולחן. במקרה שלנו, סקסטון בעמדת הדילר שנותנת לו יתרון כי הוא יכול לראות מה שחקנים אחרים יעשו לפניו. זה אומר שהוא יכול להרחיב במעט את טווח הידיים שלו. גורדון נמצא בביג בליינד, מה שאומר שכבר יש לו כסף בקופה, אך הוא בעמדת חסרון בסיבובים הבאים כי הוא צריך לדבר ראשון. זה אומר שגם לו יש סיכוי להכנס עם טווח ידיים רחב יותר כי אם תהיה העלאה לפני הפלופ הוא יצטרך להשוות פחות, אך הטווח הזה מצטמצם קצת בגלל המיקום הגרוע בשולחן. גם הזכרתי את גודל הערימות של השחקנים. אלו לא ערימות מאוד גדולות ביחס לבליינדים, אבל הן עדיין מספיק גדולות כדי לאפשר תמרון עם ידיים שרוצות לראות כמה שיותר קלפים (לדוגמה 8-9 מאותו סוג).

עד עכשיו לא צמצמנו כל כך את טווח הידיים של השחקנים, וזה בסדר גמור. יתכן שהתשובה לאחת השאלות תהיה שהמידע הקיים לא עוזר בכלל, אבל חשוב שנהיה מודעים לזה.

השחקנים

phil gordon mike sexton

מדובר על שחקנים מוכרים. הם גם הספיקו לשחק קצת בשולחן הנוכחי ביחד. הסגנון של שני השחקנים הוא מה שנקרא tight-aggressive. זה אומר שהם מנסים להכנס רק עם ידיים חזקות יחסית, ומהמרים באופן אגרסיבי כשהם בתוך היד. גורדון קצת פחות אדוק, ויכול לנסות לבצע איזה בלוף לפני הפלופ  עם יד חלשה יחסית בשביל לראות לאן זה יתקדם. הוא כבר הספיק לגנוב כמה קופות עם בלופים, אבל אף שחקן לא השווה כדי לראות את היד והוא לא שיחק כמות גבוהה של ידיים, לכן לא בטוח ששאר השחקנים חושדים בו. הידע הזה מאפשר לנו לענות על שאלה 1 ושאלה 4. אם אנחנו רואים שהשחקנים האלו נכנסים לפני הפלופ, כנראה שיש להם 2 קלפים לא רעים בכלל ביד. חשוב לזכור לקחת את כל המידע בחשבון. כמו שכתבתי קודם, המיקום שלהם וכמות הכסף יכולים להגדיל את טווח הידיים שלהם.

לפני הפלופ

כל השחקנים בין גורדון לסקסטון פורשים. סקסטון בעמדת הדילר מסתכל על היד שלו ורואה זוג מלכות Q Q. הוא מחליט להעלות ל-800 דולר. זאת העלאה קצת נמוכה, בערך 2.5 ביג בליינדים, אך עדיין הגיונית לחלוטין. אחריו יש רק שני שחקנים, כך שסיכוי טוב שיש לו את היד הטובה ביותר כרגע. הסמול בליינד פורש ואנו מגיעים לגורדון. אצל גורדון יש שני נסיכים, ♠JJ. עם יד כזאת אין סיכוי שהוא יפרוש. זה נכון שאנחנו יודעים שסקסטון משחק בעיקר ידיים טובות, אבל גורדון לא יכול להניח ישר שיש לסקסטון ביד זוג יותר גבוה מנסיכים. גורדון כן יכול להניח שההעלאה הזאת היא לא בלוף מוחלט, שכן הוא מכיר את הסגנון של סקסטון. בנוסף, ההעלאה יחסית נמוכה, כלומר נראה כאילו סקסטון לא מפחד שישוו לו.

שאלה למחשבה – האם גורדון צריך להעלות? זאת אפשרות הגיונית וזאת בהחלט לא טעות לעשות זאת. אחרי הפלופ גורדון בעמדה נחותה יותר וצריך לפעול ראשון. בנוסף, אם בפלופ יגיע קלף גבוה מנסיך, גורדון יהיה בבעיה כי זאת הנחה סבירה שלסקסטון יש מלכה, מלך או אס.לכן, לזכות בקופה כבר עכשיו זאת אפשרות טובה מבחינתו.למרות זאת, גורדון מחליט רק להשוות. למהלך כזה יש שני יתרונות:

  1. הוא שומר על הקופה קטנה. היד של גורדון עדיין לא מספיק טובה בשביל להצדיק קופה גדולה. ככל שהקופה גדלה גם ההימורים גדלים, וגורדון לא רוצה לסכן כמות גדולה של כסף על זוג.
  2. זה משאיר את סקסטון באפילה. גורדון נמצא בביג בליינד, ולכן יכול להשוות העלאה נמוכה כזאת עם כמעט כל יד. לסקסטון יהיה קשה מאוד להבין מה יש לגורדון במידה ורק ישווה

הקופה כרגע עומדת על 1750 דולר.

פלופ

בפלופ מגיעים ♠4 ♣A♣ K. גורדון פועל ראשון. זה כנראה אחד מהפלופים היותר גרועים מבחינתו עם זוג הנסיכים שלו. בהתחשב בסגנון המשחק של סקסטון, יש סיכוי טוב מאוד שהיה לו אס או מלך, מה ששם את גורדון בחסרון משמעותי. גורדון עושה צ'ק, שזה כנראה המהלך הכי הגיוני במצב הזה.

סקסטון נמצא באותה בעיה בדיוק. גם הוא לא מרוצה בכלל מהפלופ. טווח הידיים של גורדון יכול להיות רחב יותר, אך עדיין יש סיכוי סביר שיש לו מלך או אס. הוא מחליט לנצל את העמדה שלו בשביל להשיג עוד מידע לפני שהוא מהמר, וגם עושה צ'ק. הקופה נשארת על 1750 דולר.

טרן

הקלף הבא הוא ♣6. מבחינת גורדון מעט מאוד השתנה. עכשיו על הלוח יש 3 תלתנים, מה שרק מגדיל את טווח הידיים שהוא מפסיד להן. כן חשוב לשים לב שגורדון יודע שסקסטון שחקן אדוק. זה מקטין את הסיכוי שירצה להעלות עם יד כמו 8-9 תלתן. הצ'ק של סקסטון בסיבוב הקודם לא נתן לגורדון יותר מדי מידע. יתכן שלסקסטון יש אס והוא מנסה לטמון לגורדון מלכודת. גם הפעם, גורדון מחליט לעשות צ'ק.

מגיע תורו של סקסטון, וכבר יש לו יותר מידע. גורדון עשה צ'ק פעמיים. האם יתכן שהתלתן עזר לו? האס ומלך תלתן כבר על הלוח. בנוסף, להשוות עם קלפים כמו 8-9 תלתן עדיף בהרבה כשיש יותר שחקנים ביד כדי שמקרה של פגיעה הקופה תהיה גדולה. זה משאיר רק ידיים כמו 10-נסיך או נסיך-מלכה תלתן. זה אפשרי אך מאוד ספציפי. יתכן שלגורדון יש תלתן אחד, אולי אפילו יחסית גבוה, אבל השאלה האם לנסות למנוע ממנו קלף נוסף שווה את ההימור? סקסטון מחליט שלא, ויש לזה כמה סיבות טובות:

  1. אם לגורדון יש אס או מלך, אז הוא ישווה, והקופה פשוט תגדל כשסקסטון עם היד החלשה.
  2. אם גורדון מפסיד כי הוא השווה עם זוג נמוך יותר או פשוט קלפים נמוכים יותר, אז הוא כנראה לא ישווה להעלאה עכשיו, אבל אולי ישווה לה בריבר.

חלקכם בטח תוהים לגבי נקודה 2. למה שגורדון פתאום ירצה להשוות בריבר. אם ההעלאה של סקסטון תיתן לגורדון יחס קופה טוב, בנוסף לזה שסקסטון עשה צ'ק פעמיים, אז גורדון אולי יחשוב שסקסטון מבלף וישווה את ההימור. בטרן, גורדון יודע שאם ישווה הימור עכשיו, יש סיכוי טוב שיצטרך להתמודד עם הימור גדול יותר בריבר ולכן יעדיף לפרוש.

אם כך, סקסטון מחליט לעשות צ'ק שוב.

ריבר

הקלף הבא הוא 6. הקלף הזה לא משנה יותר מדי עבור אף אחד מהשחקנים. שניהם יכולים להניח שלשחקן השני אין ביד 6. גורדון משחק ראשון ולכן הוא בחסרון. במידה ויהמר, אז סקסטון בוודאי ישווה במידה ויש לו ביד מלך או אס. הוא אפילו עלול להעלות. במידה ולסקסטון יש יד חלשה יותר, יש סיכוי טוב שיחשוב שגורדון מבלף, ועדיין ישווה, מה שיתן לגורדון רווח קטן. אבל גורדון חייב לקחת בחשבון את כל האפשרויות. בגלל סגנון המשחק של סקסטון, הסיכוי שיש לו מלך או אס גדלים. בנוסף, סקסטון עלול להעלות בחזרה, ובמצב כזה לא בטוח שגורדון יוכלו להרשות לעצמו להשוות. גורדון מבין שכרגע היד שלו טובה רק בשביל להתמודד עם בלופים, ומחליט לעשות צ'ק.

מגיע תורו של סקסטון, ויש לו הרבה מידע.

  1. גורדון השווה להעלאה לפני הפלופ. זה עדיין לא אומר יותר מדי כי סקסטון היה בעמדת הדילר, אז גורדון יודע שטווח הידיים של סקסטון התרחב. בנוסף, גורדון היה בביג בליינד ולכן היה צריך להשוות רק 500 דולר לקופה של 1250.
  2. פלאש מאוד לא סביר פה. שני התלתנים הכי גבוהים נמצאים על השולחן, ולהשוות עם תלתנים נמוכים בעמדת חסרון זה מהלך לא טוב. בנוסף, גורדון לא העלה אפילו בריבר, ובעצם ויתר על האפשרות להרוויח כסף מהיד והעביר את השליטה לסקסטון.
  3. האם יכול להיות לגורדון אס? אם לגורדון היה אס עם קלף גבוה, לדוגמה אס-מלך או אס-מלכה ויתכן שאפילו עם אס-נסיך, אז סיכוי שגורדון היה רוצה להעלות עוד לפני הפלופ. זה לא קרה, אז סיכוי טוב יותר שיש לו אס עם קלף נמוך. במצב כזה הגיוני שגורדון יעשה צ'ק בפלופ, שכן יש לו קיקר חלש. הצ'ק בטרן הגיוני מאותה סיבה, אך קצת פחות. גורדון יודע שיש לו יד טובה והיה רוצה לנסות להרוויח ממנה קצת. לבסוף, כמו עם הפלאש, אם לגורדון היה אס היינו מצפים שאחרי שני צ'קים מסקסטון, גורדון יעשה הימור כלשהו בריבר. לכן גם אס לא סביר
  4. האם יכול להיות לו מלך? כן, אבל אין כל כך הרבה אפשרויות. בטוח אין לו אס-מלך או זוג מלכים ביד , מאותם שיקולים שכבר ראינו. מלך-מלכה פחות סביר כי לסקסטון יש שתי מלכות. מלך-נסיך ואפילו מלך-תשע ידיים יחסית סבירות, ויכולות להסביר את הפעולות של גורדון עד עכשיו, שכן אולי הוא פחד מהאס. כל יד נמוכה יותר ממלך-עשר כבר לא חזקה כל כך, ופחות מתאימה לשחקן אדוק כמו גורדון
  5. האם יכול להיות לו זוג נמוך יותר ביד? בהחלט. כמעט כל הזוגות האפשריים (החל מ 5-5 ומעלה פחות או יותר) יכולים להצדיק את ההשוואה שביצע לפני הפלופ, ואת הצ'קים בשאר הסבבים, שכן הוא פחד מהאס והמלך. אין לו זוג רביעיות או שישיות ביד, שכן אז גורדון היה מנסה להרוויח יותר כסף ומעלה לפחות בריבר.

אם כך, הצלחנו לצמצם מאוד את טווח הידיים הסביר של גורדון. יכול להיות לו מלך-נסיך או מלך-עשר וזוגות נמוכים יותר ממלכות. סקסטון רואה שרוב הידיים הסבירות מפסידות לו. עכשיו נשאלת שאלה חשובה נוספת, עבור כל אחת מהאפשרויות, מה גורדון יעשה? האם גורדון ישווה להעלאה עם זוג נמוך? התשובה לכך היא כן, בתנאי שיחס הקופה יהיה מספיק טוב. בהתחשב בצורה שסקסטון שיחק, גורדון כנראה חושב עליו בדיוק אותו דבר, רק שלגורדון עוד אין את המידע על הריבר. במידה ויחסי הקופה טובים, אז גורדון גם ישווה עם מלך, אבל בגלל שיש יותר אפשרויות עבור זוגות.

סקסטון מחליט להעלות 700 דולר. גורדון כנראה מבין שהפסיד, אבל יחס הקופה שהוא מקבל די טוב, ויש סיכוי שלסקסטון יש זוג נמוך מנסיכים, ויתכן שהוא אפילו מבלף. גורדון מחליט להשוות, מהלך הגיוני לחלוטין.

השחקנים פותחים את הקלפים וסקסטון לוקח את הקופה.

סיכום

כמו שראיתם בדוגמה, ככל שהיד התקדמה סקסטון יכול היה לצמצם את טווח הידיים של גורדון. אפילו בסוף, סקסטון ידע שלגורדון יכולה להיות יד מנצחת, אבל היו יותר ידיים מפסידות ולכן החליט להמר.

טיפ חשוב שאני מתחרט שלא אמרו לי כשהסבירו לי את אותם עקרונות שאתם רואים פה. אל תשאלו את עצמכם "מה יכול להיות ליריב שלי?" זאת שאלה כללית מדי שעלולה לגרום לכם להתפזר. במקום זה, תנסו לעבור על הידיים הספציפיות כמו שעשיתי קודם. האם יכול להיות לו זוג ביד? האם יכולים להיות לו שני תלתנים? לכל שאלה כזאת, תחליטו האם הפעולות שהוא ביצע עד עכשיו מתאימות ליד.

אהבתם את הפוסט הזה ואתם רוצים ללמוד עוד על פוקר? תבקרו בדף הזה ותכירו את אחת מתכניות לימוד הפוקר הכי טובות שיש היום ואחד מהמקומות שאנחנו למדנו מהם איך לשחק פוקר כמו שצריך בעצמנו!