קבלת החלטות בפוקר לפי כוח היד, גודל הערימה וגודל הקופה

במאמר הזה נדבר על קבלת ההחלטות בנוגע להימורים שאנחנו מבצעים. זה נושא גדול מאוד ואנחנו ניגע פה באחד מהאספקטים שלו. כשאנחנו מבצעים הימורים בשולחן הפוקר אנחנו צריכים לקחת בחשבון לא רק את הכוח של היד שלנו ביחס ליד של היריב אלא גם את גודל הקופה הכללית (הכסף שכבר הימרו באותה יד) ואת גודל הערימה שלנו ושל היריב. אני מניח פה שמושגים כמו יחס קופה כבר מוכרים לכם, ואתם מסוגלים לחשב פחות או יותר את הסיכוי שלכם לזכות במצבים שונים. במידה ולא, חשוב שקודם תקראו את המאמר הבא שמדבר על סטטיסטיקה והסתברות בפוקר, ומכסה את הנושאים האלו.

ולפני שנתחיל באמת חשוב לנו להגיד שאם אתם רוצים ללמוד על הנושא הזה לעומק ולגעת גם בהמון אספקטים אחרים שקשורים אליו, אנחנו מאוד ממליצים לבקר את הדף הזה שמסביר על אחת מתכניות הפוקר הכי טובות שאנחנו מכירים. התכנית הזאת נועדה לאנשים רציניים שחפשים איך לשפר את משחק הפוקר שלהם על הצד הטוב ביותר.

ובלי עוד הקדמות מיותרות, נחזור לפוסט שלנו:

איזון בין הכוח של היד לבין גודל הקופה

יש חוק מאוד בסיסי שמתאר את הקשר בין היד לבין הקופה: ידיים קטנות, קופה קטנה, ידיים גדולות, קופה גדולה. זה אומר שאם יש לך יד שמתאימה לקופה קטנה, המטרה שלך היא לשמור את הקופה קטנה, ואם יש לך יד שמתאימה לקופה גדולה, אז המטרה שלך היא להגדיל את הקופה. על אילו ידיים מדובר? אנחנו נעשה כמה הכללות גסות.

ידיים קטנות

אחרי הפלופ, ידיים קטנות יכללו בתוכן זוגיים, זוג ביד שגבוה מכל הקלפים שבשולחן, זוג גבוה עם קיקר גבוה או פחות מזה. בהרבה מהמקרים הידיים האלו הן הכי טובות בפלופ, אך יש סיכוי יחסית נמוך שהן יתחזקו בטרן או בריבר לאחר מכן. כשיש לך יד קטנה, המטרה שלך היא גם לשמור את הקופה קטנה, ולנסות להבין האם יש לך את היד הכי טובה. כדי לעשות את זה, נקטין את גודל ההימורים שלנו, לדוגמה נהמר בפלופ חצי קופה ולא 3/4 קופה ואולי אפילו נעשה צ’ק באחד הסיבובים. שחקנים מתחילים רבים מפסידים הרבה כסף בגלל ידיים קטנות שהפכו לקופות גדולות.

ידיים גדולות

יכללו בתוכן שלישיות ויותר, ולפעמים גם ידיים עם פוטנציאל, לדוגמה אם חסר לך קלף אחד לפלאש עם אס. לקבל שלישיה בפלופ זאת לא רק יד חזקה במיוחד, אלא גם יד עם פוטנציאל לא רע להפוך לפול האוס. עם יד גדולה, המטרה שלך היא להגדיל את הקופה. בצורה זו, תוכל לשים הימור גדול מאוד בסיבוב האחרון וליריב יהיה יחס קופה מספיק טוב כדי שהוא ירצה להשוות.

שימו לב שיד קטנה היא לא בהכרח חלשה, ויד גדולה היא לא בהכרח חזקה. השיקול של האם היד שלי טובה יותר מהיד של היריב הוא חשוב מאוד, אך לא החלק המרכזי במדריך הזה.

כמו עם כל דבר בפוקר, חשוב לקחת שיקולים נוספים בחשבון. אם יש לך זוג עשיריות ביד, והפלופ יצא  10 Q J   אז זה מאוד נחמד שיש לך שלישיה על הפלופ, אבל הסיכוי שלמישהו אחר יהיה סטרייט או פלאש גבוה מאוד. במקרה הזה, השלישיה לא תהיה יד גדולה.

בנוסף, בפוקר חשוב להיות לא צפוי, כך ששתי הגישות האלה מוגבלות בצורך לבלבל את היריב ולדאוג שהוא לא ידע מה אתה עושה.

דוגמה:

אתה משחק בשולחן באינטרנט. הבליינדים הם 2$/4$. נכנסת לשולחן לא מזמן, ונשארת פחות או יותר יציב על 400$.

אתה מקבל Q K ואתה במקום לא רע באמצע השולחן. השחקנים לפניך פורשים ואתה מחליט שזה זמן טוב להעלות. אתה מחליט לשים 3 ביג בליינדים, שהם 12$.

דוגמה לאיך לשחק יד קטנה

 

הדילר משווה לך ולאחר מכן גם הביג בליינד. לשניהם יש יותר כסף ממך, בערך 600$ כל אחד. הקופה כרגע היא 38$.

בפלופ יוצא ♠4 9 ♠Q . הביג בליינד עושה צ’ק, והתור מגיע אליך. יש לך Top Pair עם קיקר מעולה. בנוסף, יש על הלוח שני עלים, ואם למישהו יש עשר נסיך, אז גם יש לו סיכוי לסטרייט. אתה לא רוצה לתת להם קלף חינם. נראה כמו הזדמנות טובה להעלות. אתה לא רוצה שאנשים יפגעו בידיים שלהם ומעדיף שיפרשו עכשיו, אז אתה מעלה את הקופה, 38$.

 

הדילר פורש, והביג בליינד משווה. הקופה כרגע עומדת על 114$.

הטרן מגיע, ואיתו ♣10. אתה שמח שזה לא עלה, אבל עכשיו יש יותר קלפים שמשלימים לסטרייט. הביג בליינד שוב עושה צ’ק. אתה חושב שעדיין יש לך את היד הכי טובה, ואתה בטוח שהביג בליינד מחכה לסטרייט או לפלאש. אתה רוצה לתת לו יחס קופה לא טוב, ומחליט שבערך שני שליש מהקופה זאת כמות טובה בשביל זה ומהמר 70$. הביג בליינד משווה שוב.הקופה היא כרגע 248$. עד עכשיו הימרת 120$, והערימה שלך ירדה ל 280$.

הריבר מגיע, ואיתו A. הביג בליינד מהמר 250$. מה אתה עושה?

אלא אם כן אתה בטוח שהיריב שלך מבלף, כדאי לך לפרוש. הזוג שלך כבר לא הכי גבוה בשולחן, ויש הרבה ידיים סבירות שיכולות לנצח אותך. יש סיכוי לא רע שהיריב שלך חיכה לפלאש כשיש לו אס ביד. אפילו זוגיים זאת יד יחסית סבירה כאן. אולי בכלל הייתה לו שלישיה על הפלופ וברגע שהוא ראה שאתה מעלה הוא החליט לטמון לך מלכודת? חשוב לזכור שאנחנו משחקים פה נגד הביג בליינד. כבר היה לו כסף בקופה ולכן טווח הידיים איתן הוא יכול היה להשוות את ההימור הראשוני הרבה יותר גדול. בנוסף, העובדה שהימרת 3 פעמים ברצף ממש מתאימה לזוג גבוה ולא נראה שהיריב שלך פוחד מזה כל כך.

אז מה אתה עושה במצב כזה? אפשר כמובן לנסות להעלות ולבלף את היריב, הפוסט הזה לא נועד לדבר על בלופים ולכן לא נכנס לאפשרות הזאת. בלי מידע נוסף, הדבר הנכון הוא לפרוש לפני שאתה מפסיד את כל הכסף שלך על זוג מלכות מסכן.

מה בעצם השתבש פה? ההימור לפני הפלופ היה בסדר גמור. הייתה לך יד טובה ושני שחקנים לפניך פרשו. גם להמר בפלופ היה מהלך הגיוני, הבעיה הייתה בכמות הכסף ששמת. יכולת בקלות להמר בין חצי לשני שליש מהקופה (20-25$) וככל הנראה היית מקבל תוצאה דומה.

למרות זאת, הטעות המרכזית היה ההימור הגדול בטרן. היית ביתרון מבחינת המיקום על היריב שלך, ואחרי הצ’ק שלו, יכולת לעשות צ’ק בעצמך. ההימור בטרן גורם להווצרות של קופה ענקית שמובילה להימורים גדולים עוד יותר בריבר, הימורים שהיד שלך לא מצדיקה.

אני שומע את הזעקות שלכם עד לפה “אבל איך אני יכול לתת לו קלף בחינם אם אני חושב שיש לו סיכוי לפלאש או לסטרייט??” זה בהחלט נכון, אבל פוקר זה משחק שדורש מאיתנו לאזן בין אינטרסים מנוגדים.

מצד אחד, אנחנו רוצים למנוע מהיריבים שלנו לראות קלפים בחינם, מצד שני, אנחנו צריכים לדאוג שהגודל של הקופה לא יצא משליטה יחסית לכוח של היד שלנו. יש לנו שתי מטרות מנוגדות, ולכן אנחנו צריכים לבחור מה בראש סדר העדיפויות שלנו.

נשאל את עצמנו, במידה ואנחנו טועים, איזה טעות תעלה לנו יותר ביוקר? הימור גדול בטרן מוביל בוודאות לקופה מאוד גדולה יחסית לזוג שיש לנו. לעומת זאת, אם אנחנו לא מעלים צריכים לקרות שני דברים לפני שאנחנו נפגעים. קודם כל, צריך שלשחקן שמולנו באמת תהיה את היד שאנחנו מודאגים ממנה. לאחר מכן, גם אם יש לו את  היד (סיכוי לפלאש לדוגמה) הוא צריך לקבל את הקלף הנכון בריבר.

אם להסתכל על כל הידיים שיכולות להיות ליריב שלנו במקרה הזה, בהתחשב במיקום, ההימורים שבוצעו וכו’, אפשר לתת הערכה גסה של 30% שיש לו את הקלפים האלו. עכשיו, במידה והוא באמת ממתין לקלף ספציפי, הסיכוי שלו לפגוע בו בטרן או בריבר הוא בערך 30%. כלומר, במידה ואנחנו נותנים ליריב שלנו קלף חינם, אנחנו מסתכלים על אירוע  (גם יש לו יד עם פוטנציאל, והוא גם מממש את הפוטנציאל הזה) שקורה פחות או יותר בסיכוי של 10%. לעומת זאת, אם אנחנו מבצעים את ההימור בטרן, יש סיכוי של 100% שאנחנו מייצרים קופה גדולה מדי.

המסקנה המתבקשת – עדיף לתת לשחקן שנגדנו קלף בחינם ולשמור על גודל הקופה בשליטתנו.

איך שומרים על הקופה קטנה? הדבר הנכון הוא להגביל את מספר הסיבובים בהם אנחנו בוחרים להמר. אסטרטגיה בסיסית תהיה להמר בפלופ, ואם השוו לנו, לעשות צ’ק בטרן. דרך נוספת היא לעשות צ’ק בפלופ ולראות מה אנשים עושים. אם כולם עשו צ’ק והקלף שהגיע בטרן לא עשה שינוי משמעותי, אז אנחנו יכולים להמר. אנחנו בעצם רוצים “לבטל” סבב הימורים אחד על מנת לשמור את הקופה קטנה יותר.

 

התחייבות לקופה

מדי פעם, לקראת הריבר, הקופה נעשית כל כך גדולה, שלא משנה כמה היריב מהמר, כדאי לנו להשוות לו בגלל שאנחנו מקבלים יחס קופה מצוין. במצב כזה נגיד שאנחנו “מחוייבים לקופה”. כשאתה מחוייב לקופה, אלא אם כן אתה בטוח ב-100% שאתה מפסיד את היד, אין שום דבר שימנע ממך להשוות כל הימור ואפילו להכנס אול אין. אם היריב לא מעלה אותך אול אין, ברוב המקרים כדאי לך לעשות את זה בעצמך. בעצם, יחס הקופה כל כך טוב שלהכנס אול אין זאת ההחלטה הנכונה, לא משנה מי שם את ההימור הראשוני.

בואו נסתכל על דוגמה קצרה וקיצונית בשביל להמחיש את הרעיון:

נניח ואתם בשולחן עם בליינדים של 5/10 שקל. ביד הקודמת הפסדתם סכום רציני וכרגע נשארו לכם 11 שקל. בשביל לעשות את המצב אפילו גרוע יותר, אתם הביג בליינד. אתם שמים את ה-10 שקל שאתם חייבים לשים, ונשאר לכם שקל בודד. לא משנה מה היד שתקבלו, המהלך הנכון יהיה לשים אול אין. הסיבה לכך היא שאתם צריכים לשים רק שקל אחד, לקופה בגודל מינימלי של 15 שקל. מספיק שעוד אדם אחד ישווה, ומדובר על יחס קופה של 1:26. אפילו אם יש לכם 7-2, וליריב שלכם יש אסים, הסיכוי שלכם לנצח אותו הוא בערך 11%. נכון, זה לא סיכוי גבוה, אבל יחס הקופה מצדיק את זה.

התחייבות לקופה יכולה גם לקרות אחרי הריבר, כשכבר אין עוד קלפים שיכולים לעזור לנו. זה קורה כשיש לך יד שהיא “בסדר” ואתה חושב שאתה אולי תנצח, גם אם בסבירות נמוכה. במצב כזה אנחנו יכולים לנסות לחשוב על כל הידיים האפשריות שיש ליריב, וכמה מתוכן אנחנו מנצחים ביחס לקופה.

התחייבות לקופה נפוצה יותר בטורנירים. הבליינדים עולים בעקביות, ומהר מאוד אתה מוצא את עצמך במצב שבו אתה חייב להכנס אול אין (ובתקווה לנצח) כדי להצליח לשרוד. במשחקים רגילים (cash games) לעומת זאת זה קורה לעיתים יותר נדירות, אבל החלטות הקשורות להתחייבות קופה הן קריטיות, שכן ברוב המקרים כל הכסף שיש לך נמצא בסכנה. בכל שלב, אתה צריך לשאול את עצמך שתי שאלות:

  1. כמה מהכסף שלי אני מוכן לסכן ביחס ליד שיש לי, והיד שאני חושב שיש ליריב שלי?
  2. אם היריב שלי שם אול אין (עכשיו או בהמשך להימור שלי) האם אני אהיה מחוייב להשוות או שאני אוכל לפרוש?

בעצם, אנחנו מנסים לחשוב איך ההימור הנוכחי שלנו ישפיע על ההימורים הבאים שעלולים להגיע. מרגע שמחוייבים לקופה, להכנס אול אין זה המהלך הנכון, אבל ברוב המקרים שראיתי, אנשים מגיעים למצב שהם מחוייבים לקופה בגלל טעות ולא בגלל החלטה מושכלת.

 

הקשר בין גודל הקופה, כוח היד והתחייבות לקופה

כמו שאתם בטח מבינים, התחייבות לקופה הולכת יד ביד בשליטה בגודל הקופה לבין התחייבות לקופה. בואו נראה מספר ידיים אפשרויות שיכולות להיות לנו ואיך הנושאים האלה מתחברים.

יש לנו יד גדולה

כמו שכבר הוזכר, המטרה היא ליצור קופה גדולה, כך שבריבר היריב שלנו יהיה מחוייב לקופה וישווה לנו פחות או יותר כל הימור שנשים. המטרה שלנו היא למצוא איזון כדי שהיריב שלנו ירצה להשוות את ההימור מצד אחד, אבל מצד שני ההימור יהיה מספיק גדול כך שנרוויח מהקופה סכום רציני. תזכרו, יד גדולה היא לא בהכרח היד הכי טובה האפשרית. הכוונה ליד שהיא כנראה הכי טובה במצב הנוכחי. זה נכון, לפעמים אתם תגלו שליריב שלכם יש יד יותר טובה, אבל פוקר זה עניין של החלטות, וברוב המקרים ההחלטה הנכונה כשיש לך יד גדולה, היא להמר.

יש לנו יד עם פוטנציאל

אלו המקרים בהם אנחנו מחכים לקלף אחד בשביל להשלים את הפלאש או הסטרייט שלנו. אלו ידיים יחסית מורכבות עם הרבה אפשרויות לצורת המשחק. אפשר לשחק אותן בתור חצי בלוף (כפי שמתואר בפוסט על סוגי הימורים). בצורה כזאת אנחנו יכולים להרוויח אם היריב יפרוש, וגם במקרה בו הוא ישוה ונפגע בקלף שלנו. שימו לב שאם היריב מהמר ואנחנו רק משווים, היד שלנו בעצם קצת יותר חלשה, כי עכשיו אנחנו ננצח רק במידה ונפגע בקלף שצריך. אפשר גם לשחק בצורה יותר צנועה, ובעיקר להשוות, אבל חשוב לשים לב שעושים זאת כשיחס הקופה הנוכחי והפוטנציאלי לטובתנו.

יש לנו יד בינונית

מה נכנס לקטגוריה הזאת מאוד תלוי במצב הנוכחי בשולחן. ככלל, אלו הידיים הכי מורכבות וגם אלו שנקבל ברוב המקרים. מצד אחד אתה רוצה להיות אגרסיבי כדי להעיף ידיים בינוניות אחרות, אבל אתה לא רוצה להגיע למצב שאתה מחוייב לקופה עם יד בינונית. ככלל, אם היריב לא מראה סימן כלשהו שיש לו יד טובה, אז כדאי להמר עם יד בינונית בפלופ או בטרן, אבל לא בשניהם. ראינו דוגמה טובה לכך בתחילת הפוסט עם זוג המלכות.

יש לנו יד חלשה

עם כמה שזה מבאס לקבל יד חלשה, יחסית פשוט לשחק אותן והן לא אמורות להוות בעיה. אנחנו נפרוש ואולי מדי פעם ננסה לבלף. ברוב המקרים, אם ניסית לבלף בפלופ והיריב השווה, כדאי לוותר על הבלוף. כמובן שיש מקרים שבהם אתה מאמין שהימור נוסף יגרום ליריב לפרוש, לדוגמה אם אתה בטרן יצא קלף שלדעתך גרוע ליריב שלך.

 

סיכום

אם יש לנו יד קטנה, אנחנו רוצים לשמור על הקופה קטנה ולהמנע ממצב שבו אנחנו מחוייבים לקופה. אם יש לנו יד גדולה, אנחנו רוצים להעלות ולהביא את היריב שלנו למצב שהוא יהיה מחוייב לקופה. איך בדיוק אנחנו עושים את זה, זאת בעיה טקטית. זה תלוי בקלפים שלנו, מה אנחנו יודעים על היריבים שלנו, מה הם חושבים עלינו ועוד.

אהבתם את המאמר הזה ואתם רוצים ללמוד עוד על פוקר? תבקרו בדף הזה ותכירו את אחת מתכניות לימוד הפוקר הכי טובות שיש היום ואחד מהמקומות שאנחנו למדנו מהם איך לשחק פוקר כמו שצריך בעצמנו!